והוא ז"ל השיב כי שמעון נעשה על הספר ההוא שומר שכר וחייב והוכיח במישור דבריו כאשר תראה משם עוד יש' להוכיח על זה ממה ששנינו במציאה פרק האומנין והביאו הרב בעל טור חשן המשפט ז"ל בסימן ש"ו כי כל האומנין שנותנים להם לתקן בקבלנות הם כשומרי שכר להתחייב בגניבה ואבידה וזהו שכרן שמשתכרין במה שנותנים להם לתקן וכן כתב ג"כ הרמב"ם ז"ל בפ"י מהלכות שכירות וכן יש להוכיח ממה שכתב הרא"ש בפסקיו בפרק איזהו נשך שכתב שם בשם מהר"מ ז"ל שמלוה אדם לחבירו מנה על מנת שיתעסק בו לריוח המלוה עד שיהיה שני מנים ויהיה באחריות המלוה עד אותו הזמן וכשיהיה שני מנים יהיו שני המנים מלוה ומשם ואילך יהיה כל הריוח ללוה ובלבד שיתן לו שכר עמלו עד שיהיו שני מנים שלא יהיה רבית מוקדמת וכן כתב הרב בנו בטור יורה דעה בסימן קס"ח:
אבקת רוכל · חלק קל״ט סימן ו׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.