וכן נראה ממה שכתב הרא"ש בפ"ב דכתובות גבי ודוקא אחספא אבל אמגילתא לא כו' אע"פ שפסק הרי"ף והרמב"ם שיוכל לומר פרעתי מ"מ ליכא למיחש כו' ואי ס"ד דמצי למטען אמנה או כתבתי ללוות כו' אפילו אם יטעון האמת שלא לוה ממנו כלום מה בכך הא מצי למטען הני טענות שאינן סותרות טענתו הראשונה שטען שלא לוה ממנו כלום וליכא למימר דשאני התם דלא מצי למטען פרעתי מפני שכבר אמר שלא לוה ממנו כלום משום הכי לא מצי טעין הני טענות דליכ' לאהמוניה במגו דאי בעי אמר פרעתי דמ"מ כיון דמעיקרא קודם שאמר שלא לוה ממנו הוה מצי למטען פרעתי הוי נאמן לומר לא לויתי והכי נמי הוה ליה להיות נאמן לטעון אמנה היה כדי לקיים טענתו הראשונה שהוא נאמן בה במיגו וכן נראה ממה שכתב הר"ן ואע"ג דאמגילתא נמי יהא נאמן לומר פרעתי כו':
אבקת רוכל · חלק קל״ח סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.