ומ"ש עוד ואפילו מסרי ביד הגוי בעל הספינה אבל גוי אפילו בדיעבד הוי פשיעה כו' לפי דבריו שאין לך סוחר שמביא סחורה בספינה שאינו פושע שכולם מוסרים סחורתם לבעל הספינה ונעלמה מעיניהם עד שמגיעים למחוז חפצם ומחזירה להם ואי אפשר בספינות גדולות להיות בענין אחר לומר שתהיה הסחורה ביד הסוחר בהיותו בספינה שהרי הסחורות מכניסים אותם בתחתית הספינ' זו ע"ג זו עד שתמלא כל התחתית והאנשים יושבים על גבה וא"כ כיון שכבר ידוע שאי אפשר להביא הסחורה בספינ' אא"כ ימסרנה ביד הספן גוי כי מסר ראו' לשמעון סחורתו אדעתא שימסרנה לספן גוי בין בהליכה בין בחזרה מסרה לו ואין כאן רמז פשיעה כלל אלא עשה שליחותו כמו שציוהו וכך לא בא עמה כמו בא עמה דדא ודא אחת היא כמו שהוכחתי בבירור ומ"ש עוד אלא שכתבו בהגהות דהיינו באונס הבא מחמת פשיעה כו' וכי דייקינן בה שפיר חזינן דלא דמי להא דמלאך המות כו אם לא היה שולחה בספינה זו והיה מביאה עמו היתה ניצולת שהרי בא הוא עם שאר נכסיו בשלוה ואפשר נמי דאם היה הוא בספינה זו אפשר שהיה יכול להציל כו' אע"פ שלענין הדין לא הייתי צריך להשיב ע"ז מפני שכל דבריו אלה על יסוד שיש כאן פשיעה וכבר הוכחתי שאין כאן פשיעה כלל מ"מ כדי שלא יראה מתוך שתיקתי שאני מודה בדבר אכתוב את אשר עם לבבי שמ"ש אם לא היה שולחה בספינה זו והיה מביאה עמו היתה נצולת הרי בא הוא עם שאר נכסיו בשלוה הדבר ברור שלא מחמת שמסרה לספן בא האונס וכיון שכן מה לי אם בא הוא עם שאר נכסיו בשלוה או אם לא בא:
אבקת רוכל · חלק קל״ג סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
