ומ"ש ובהדייא כתבו ז"ל שאם היה הלוה עני בשעת המכר בכלל אונאה הוי ומקח טעות הוא וא"כ לא חל המכר בנ"ד כלל עכ"ל זה שהביא הם דברי הטור בשם בעל התרומות והם דברי הרמב"ן והוסיף המשיב הזה דברים מדעתו שסיים וכתב ומקח טעות הוא ובאמת שטעות הוא בידו שלא הבין דברי התרומות והטור ולא הבחין לחלק בין אונאה למקח טעות וחשב שהכל דבר אחד ואינו כן דאונאה ומקח טעות דברים חלוקים הם דהא דברים דתנן בהזהב שאין להם אונאה לא אימעיטו אלא מדין אונאה אבל לא מדין מקח טעות:
אבקת רוכל · חלק קל״א סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.