ועוד לפום מאי דבעי למילף דלוקח יכול לחזור בו ממאי דאם מחלו מוכר מחול הול"ל דאפילו יהיב דמי יכול לוקח לחזור בו דהא מוכר אע"ג דשקיל דמי אם מחלו מחול ולפי דעתו אמאי מפליג בינייהו אלא ודאי אין לדברים הללו עיקר ועוד לפי מ"ש כיון דאכתי לא יהיב דמי הילכך אין כאן מכר א"כ אותיות נקנות בכתיבה ובמסירה וכסף ואנן בכתיבה ומסירה אשכחן בכסף לא אשכחן. ומ"ש ומה גם עתה דאיגלאי מילתא למפרע שלא חל השעבוד כלל כיון שהלוה נמסר למלכות הוא וממונו קודם המכר מפשט לשון השאלה נראה שאחר מכר השטר נמסר הוא וממונו למלכות ואם הדבר כן לית דין ולית דיין שהמכר קיים ואפי' לפי מ"ש המשיב שקודם המכר נמסר הוא וממונו למלכות המכר קיים כמו שיתבאר:
אבקת רוכל · חלק קל״א סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.