וא"כ נבא אל התכלית דכיון דכתבנו לעיל דאפילו לשון שלום שאומר אדם לחבירו או לחולה בודאי הוא דרך תפילה אלא שאין איסור בלשון שלום לאומרו לחולה לפי שאין בזה שינוי מהמנהג מהבריא א"כ להזכיר לשון רפואה בתפלה לומר במי שבירך שהקב"ה ירפאהו רפואה שלימה נראה לי שהוא ממש כמו מצלאין שהוא אסור כמו שהארכתי על זה שם בפסקי שבשום מקום אין אומרי' מצלאין אלא על חולה שיש בו סכנה ובכמה מקומות אין אומרים מצלאין אפילו על חולה שיש בו סכנה כדכתבתי בפסקי וכ"ש דאפילו לפי דברי כ"ת איכא למיגזר הא אטו הא שמא יבא לעשות המי שבירך בפני החולה שהב"ה ישלח לו רפואה ויתעורר הצער והבכי כדכתבתי ג"כ בפסקי יותר באריכות:
אבקת רוכל · חלק י״ג סימן ח׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.