אבקת רוכל · חלק י״ג סימן ו׳

ועוד דא"כ איכא למטעי דמותר לתקוע שלא בשעת התפלה והנה הביא הטור ההיא דמותר לתקוע כדי לקבץ העם ולא באופן אחר דהיינו כדי שירחם ה' דאסור וא"כ לפי' החכם י"ה קשיא מדיוקא לדיוקא עכ"ל שם בזה הענין ופי' קשיא מדיוקא לדיוקא הוא זה דלא הו"ל לטור לכתוב בתפילה דהשתא קשיא מדיוקא לדיוקא אמרת אין מתריעין בתפלה דבעי למימר בשעת תפלה הא בלי תפלה מתריעין אע"פי שאינו כדי לקבץ העם והדר כתב דמותר לתקוע כדי לקבץ העם כ' הא שלא לקבץ העם אסור אף על פי שאינו בשעת התפלה וא"כ ק' מדיוקא לדיוקא הרי שהקשתי בדרך טעם ופלפול לשבח מה שהקשה כ"ת עליו כדרך דהוי ליה לטור וקצר בלשונו: ועל מה שכתב כ"ת דפשיטא דמי שעשה מעצמו כקולת הרמב"ם בודאי לא מחינן בידיה הנה לע"ד נראה דאין זה פשוט דסד"א דלשוי עליו להחמיר להם אצטריך לרמוז בדרך בירור להרמב"ם דמסתבר כוותיה וא"כ לא מחינן ביד העושה כמותו אע"ג דלקולא אזיל ומ"מ אם יערער שום אדם על פירוש זה על לשון דמסתברא כהרמב"ם על זה כתבתי שם תכף וז"ל ולכל הפרושים אין זה עיקר לזה הפסק שהרי כתבתי בפסקי על זה וז"ל ולכל הפנים להתפלל על החולה בשבת אפי' מסוכן ביומו לא דהרמב"ם וכ"ש ר"ש לא התירו וכ"ש להתפלל על החולה שאינו מסוכן ביומו עכ"ל בפסקי בזה הענין ומ"מ אם מצאו כ"ת במקומות אחרים שדרך הטור לפרש ההלכה כרש"י ופוסק במקום אחר דלא כוותיה אם אין דרך אחרת לתרץ הענין נימא על כ"ת חזי מאי גברא רבה קא מסהיד עלוהי: