תשובה כפי דברי השאלה לא היה בברזל הזה א' מדרכי הקניי' לשמעון וא"כ מה שאינו שלו מכר ואין כאן מכר כלל ויחזור מעותיו לראוב' ואע"פי שיש לומר שכיון שקנאו התוגר במעות שמעון קנו לו מעותיו ממילא מ"מ בקנין שקנה ראובן משמעון לא היה שום אחד מדרכי הקניה וא"כ לא נקנה לו הברזל כלל וה"ה לקנין שקנה לוי מראובן דמה מכר ראשון לשני ואין לומר כיון שנתן המעות והברזל אבד באונס ולא היה יכול להוציא ולא חזר בו קודם שבא האונס לא קם ליה ברשות מוכר ואין הלוקח יכול לחזור בו וכמ"ש הרא"ש ורבי' ירוחם כתבו בשם הרז"ה וגם הגהות ורבינו ירוחם כתבו שכן משמע מדברי רש"י שהרי יש לומר כיון שראובן הלוקח היה מצוי בשעת האונס כשראה שהאונס קרוב לבא מסתמא חזר בו אלא שלפי שלא היה המוכר מצוי שם לא דבר ועוד דמשמע מדברי רש"י אינו מוכרח מדבריו ועוד שהרא"ש כתב על דברי הרז"ה שאינם נראים וכיוצא בזה כתבו רבינו ירוחם והגהות ודברי כל הנביאים פה אחד לחלוק על הרז"ה שהרי כתבו הרי"ף והרא"ש בראש פ' הזהב שאפי' אבד באונס ולא חזר בו קודם האונס יכול לחזור בו אח"כ וכ"כ הרמב"ם בפ"ג מה' מכירה וכ"פ הטור וכן דעת הר"ן וכתב שכן דעת רבינו חננאל וכתבו המרדכי והגהות מיימוניות שכן דעת אבי העזרי ורשב"ם ור"ת וכ"כ התוס' בפ' הזהב גבי הא דאמרינן מאי איכא בין ר"ש ורבנן איכא ביניהו דרב חסדא וא"כ אע"פי שלא חזר בו קוד' שבא האונס יכו' לחזור בו אחר שבא האונס ואין לומר מ"מ צריך לקבל עליו מי שפרע וכדברי ראב"ן שכתבו הגהות מימון וכ"נ מדברי הרי"ף והרמב"ם שסתמו דבריהם שהרי כתב הרא"ש בפ' הזהב גבי ההוא גברא דיהב זוזי שמע דהוו בעו למנסביה בבי פירזק רופילו והדר ביה אתא לקמיה דרב חסדא א"ל כדרך שתקנו משיכה במוכרים כך תקנו משיכה בלקוחות דליכא מי שפרע אלא היכא שחוזר בו מחמת יוקרא וזולא אבל אם חוזר בו מחמת שירא להפסיד הכל אפי' מי שפרע ליכא מדלא קאמר והא בעו לקבולי עליה מי שפרע כדקאמר אהנך עובדי דלעיל וכ"כ התוס' בפ' הנז' גבי הא דאמר רבי יוחנן דבר תורה מעות קונות וכ"פ הטור וכתב הר"ן שכן דעת הראב"ד שאע"פ שלא הגיע האונס אלא שחוזר בו מחמת פחד האונס אינו מקבל עליו מי שפרע ואין דעת הגאונים כן אלא היכא שחוזר בו מחמת שנאנס אינו מקבל מי שפרע כיון דלא יהיב מידי וכן דעת רבינו האיי אבל כל שחוזר בו קודם שיגיע האונס מקבל מי שפרע והאי דלא אדכר ליה רב חסדא מי שפרע לאו ראיה היא דאינהו לא אתו קמיה אלא לשאול אם לוקח יכול לחזור בו אבל אה"נ דבעי לקבולי מי שפרע וכ"כ רבינו חננאל וכן אמרו משמו של רבינו האיי ע"כ לשונו:
אבקת רוכל · חלק קכ״ט סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
