אבקת רוכל · חלק קכ״ו סימן י״א

ומה ששאלתם עוד אם החזקות הללו יש להם דין קרקע או דין מטלטל לענין גבית כתובה הוא מחלוקת ישנה בין החכמים הראשונים אם חזקת החצרות מדין קרקע נגעו בהם או מדין מטלטל ונשארו להם הדבר בספק וזה לענין שאר דינין אשר בין קרקע למטלטלין כגון אם יוכל אפטרופוס היתומים למוכר' כדין מטלטלין אם לא יוכל למוכרם כדין קרקע וכיוצא בזה אמנם לעניין גביית כתובה לא נפק' לן מידי כיון שעכשיו כותבין בכל הכתובות ששעבד לה כל נכסיו מקרקעי ואגבן מטלטלי שקנה ושיקנה הרי מטלטלין וקרקעות דינן שוה לדינא דגמרא אלא שמפני תקנת השוק לא נהגו לגבות ממטלטלין שמכר או נתן לו במתנת בריא דא"כ אין לך אדם שקונה חפץ מחבירו וכמ"ש הרא"ש ז"ל בתשובותיו ובהני חזקות לא שייכא תקנת השוק והבו דלא לוסיף עלה א"כ אפילו יהיה להם דין מטלטל לכל דבר לא נתן להם דין טלטל לדבר זה דומיא דשטרות שכתב הרא"ש ז"ל דלא שייך בהו תקנת השוק דמילתא דלא שכיחא הוא ועוד דכיון שנשאר הדבר בספק בין החכמים הראשונים הו"ל כההיא דכתב הרא"ש ז"ל בתשובה דמקום שאין בירור למנהג יעמוד הדבר על ד"ת והכא נמי כיון דאין בירור אי קרקע הוי יעמוד הדבר על ד"ת ולא ננהוג בהם תקנת השוק ולנ"ד אפי' יש לחזקות דין קרקע גמור אין האלמנה יכולה להוציא מראובן כיון שיש קרקעות בני חורין שתגבה מהם וכמו שבא בארוכה בשאלה וטענות האלמנה לאו כלום נינהו כדכתיבנא זהו הנראה לי הצעיר יוסף קארו