נשאלתי לחוות דעי בפסק הנז' והנה כתוב בו וא"ת כבר החזיקו החזקה תועיל למה שכבר קברו שאין בידם כח להוציא' אחר שהחזיקו בקבורת' אבל לא תועיל החזקה ההיא בעד העתידים לקבור כ"ז שלא סיימו להם מדת הקרקע ביחוד עד שנאמר שבקרקע שסיימו להם החזיקו במה שקברו בו שהרי לא מכרו כי אם שיקברו בניהם ומאחר שכן כל קבר וקבר הוי דבר מחולק זה מזה וחזקת קבר אחר לא תועיל על מה שעדיין עתידים לקבור אחר שלא סיימו במכירה מדת קרקע ידוע או בצפון או בדרום ומאחר שאין במכירה ממש מהטע' שאמרתי אינו מועיל החזקה כי אם על מה שקברו בלבד שלא יוכלו להסירם עכ"ל מבואר בדבריו אלה שהמוכר לחבירו מדת קרקע בשדהו ולא סיים לו באיזה צד הוא מוכר אם בצפון אם בדרום אין באותה מכירה ממש וע"פי הדברים האלה יקשה היאך כתב שהחזקה תועיל למה שכבר קברו שאין בהם כח להוציאם אחר שכבר החזקו בקבורת' שמאחר שלפי דעתו אין במכירה זו ממש א"כ אף למה שקברו יש כח להוציאם כיון שנקברו בקרקע שאינו שלהם דכיון דמכיר' אין כאן לפי דעתם חזקה אין כאן אבל לפי האמת עיקר סברא זו ליתא שהרי משנה שלימה שנינו בפ' בית כור האומ' לחבירו חצי שדה אני מוכר משמנין ביניהם ונותן חצי שדהו חצייה בדרום אני מוכר משמנין ביניהם ונותן חצייה בדרום הרי ברישא לא סיים לו שום צד ואפ"ה המכ' קיים ופסקה הרמב"ם בפרק כ"א מהלכות מכירה:
אבקת רוכל · חלק קי״ד סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.