אבקת רוכל · חלק ק״ט סימן ד׳

השיב הדר בבית ואמר אבי היה לו זכות בחצר זה ובפתח זה קודם ששכרו יהודים שאר החצר וגם אחר ששכרו' לעולם היה נכנס ויוצא דרך פתח זה כשאר בני החצר כמו שאמרתי ומה שאתה אומר שב"ד ציוו לנעול דלתיו היה בענין זה שהיהודי הדר בחצר נעל אותם מעצמו בטענ' הזק שהיה מגיע לו מאת אבי ז"ל שלפי שהיה אבי עושה מלאכ' הבגדים היו נכנסים התוגרמים הבורסקים אצלו דרך פתח הפתוח לחצר והיו גונבים מה שבחצר וגם היה אבי ז"ל מכנים שתן דרך הפתח הנז' לעשות מלאכת הבגדים והיה מגיע ריח רע ליהודי הדר בחצר ומזיק לו וכשהלך אבי לב"ד להתרעם על הדר בחצר שנעל פתחו בפניו טען הדר בחצר שעשה כן מפני שהיה מגיע לו היזק מצד הבורסקים הגנבים וגם מצד ריח השתן אמרו ב"ד כיון שמגיע היזק לדר בחצ' מחמת הפתח הזה פתוח ועכשו הוא נעול ישאר כך ואבי שמע לדברי ב"ד והניחו נעול וגם אני בעוד שעשיתי מלאכת הבגדים לא עברתי על דברי ב"ד ועכשיו שאיני עושה מלאכ' הבגדים רצוני להשתמש דרך פתח זה שזכות יש לי בו כמו שהיה לאבי ז"ל ובאו שני עדים והעידו כדברי בעל הבית הנז' שאביו היה נכנס ויוצא דרך הפתח ההוא ושאחר כך שכר יהודי אחר החצר זולת בית אביו של זה והיה ג"כ אז אביו של זה נכנס ויוצא דרך הפתח ההוא כאחד מבני החצר ואחר כך קם היהודי הדר בחצר ונעל דלתות הבית הנז' בטענות הזיק הבורסקי' הגנבים ובטענת ריח השתן כנזכר וכשבאו לב"ד וטענו טענותיהם אמרו ב"ד כיון שמגיע הזיק לדר בחצר מחמת הבורסקים הגנבים וגם מצד ריח השתן ישאר נעול אלו דברי העדים: