אבקת רוכל · חלק ק״ג סימן ו׳

ומכאן הוכחא עוד למה שהעמדתי דברי הרא"ש בתשו' דמתנתה קיימת במטלטלין כשנשבעה מעצמה מיהא כדי שלא יסתור דבריו שפסק כרב ושמואל ורבינו ברוך שנתן טעם משום דהא דקי"ל דנכסי בחזקת יתמי קיימי זהו כגון מקרקעי או מטלטלי שלא נשאה ונתנה בהם ואף לא תפסה מחיים אבל הכא שנשאה בהם ימים רבים שורת הדין שמכרה או נתנה קיים ועוד שהייתה נשא' ונותנ' בהם בחיי בעלה הוי כתפיסה מחיים עכ"ל בנ"ד אין מתנתה קיימת אפילו במטלטלין דהא נשי דידן אינן נושאו' ונותנות וגם אלמנה זו לא תפסה מחיים אלא נשארה מוחזקת בבית בעלה ונכסיו וזו אינה נקראת תפיסה כמבואר בתשו' הריב"ש ועוד דבנ"ד מודה רבינו ברוך דאפי' נשאה ונתנה ימי' רבים אין מתנתה כלום שהרי יש לדקדק על דברי הר' ברוך מה טעם הוא לזכות את האלמנה לפי שנשאה ונתנה בהם ולכן נראה דההוא עובדא דר"ב בנשאת לבעל שני מיירי וכדמוכח ממ"ש בסמוך כתב רבינו ברוך לרבינו שמריא משום הכי קיימת המתנה הנז' שהיו המטלטלין של בעלה האחרון וכיון דנשאת הוה לה כאומרת ראו מה שהניח לי בעלי הריני עושה ואוכל' שמה שהשביח השביח לעצמה וכי ההיא דאמרינן באחין שהיו חלוקין בעיסתן אימור מעיסתו קמץ וזהו שכתב שנשאה ונתנה בהם ימים רבים לומר שאע"פי שהמתנה תהיה מרובה אימור שהשביחה בימים רבים וכ"ז בנשאת לבעל אבל אם לא נשאת אפילו נשאה ונתנה בהם ימים רבים נכסי בחזקת יתמי קיימי אפי' מטלטלי ובתרו' הדשן סי' ש"ל כתב שאם יורשי האשה מוחזקים ולא שוינהו ראה הדין עם יורשי האשה להחזיק מה שבידם עכ"ל י"ל דלא אמר כן אלא לענין יורשיה אבל לא לענין מקבלי מתנה ואע"פי שמהרי"ק כתב בשרש י"ח לענין מקבלי מתנה דכיון דפלוגתא דרבוותא המוציא מחבירו עליו הראיה הרי כתב תרומת הדשן בסוף דבריו וז"ל אפס כמדומה לי דסוגיין דייני דעלמ' לא אזלא הכי אלא סברי דכל אלמנה שלא נשבעה ומתה אין ליורשים כלום אין להם חילוק בין היתה מוחזקת או לאו עכ"ל וכיון דסוגיין דדייני דעלמא הכי דייני לגבי יורשים וכ"ש לגבי מקבלי ממנה דקילי מינייהו כמו שנתבאר ביישוב תשובות הר"מ הכי נקטינן וכבר הוכחתי לעיל שזה דעת הרי"ף והרא"ש והרשב"א וכמה רבוות' שהביא המרדכי שסוברים כן ומכללם ב"הג שדבריו דברי קבלה והכריע הר"מ כדבריהם וכתבתי שראיות החולקים עליהם הן דחויות הילכך בנ"ד אין מתנתה מתנה ויחלוק מה שנתנה לו עם אחיו נאם הצעיר יוסף קארו