הרי מבואר כמו שכתבתי שאם לא נשבעה אחר כך שאין במתנתה כלום אפילו לדעת הרב אלפס וא"ת סוף סוף כבר זכיתי לדין דמתנתה במטלטלי הוייא מתנ' כשנשבע' אח"כ וע"כ הטעם משום דלא אמרו נכסי בחזק' יתמי קיימי אלא בקרקעות ולא במטלטלין י"ל דמטלטלין נמי בחזקת יתמי קיימי כמו שכתבתי אלא מיהו הני מילי במטל' הידועים שאינה יכולה להטמין ולהכחיש אבל אם הייתה יכול' להטמין ולהכחיש היו בחזקתן וכעין מה שהשיב הרא"ש באלמנה שאמרה בעלי נתן לי מנה במתנה ע"מ שלא יכנס בחשבון כתובתי שאם היתה מוחזקת בממון בעלה שהיתה יכולה לטעון אין בידי משל בעלי כלום נאמנ' במיגו וכיוצ' בזה כת' הרשב"א בתשובה ובכי האי גוונא הוא מ"ש הרא"ש במתנתה במטלטלין קיימת אע"פי שלא נשבעה אבל במטלט' הידועים שלא היתה יכולה לטעון אין בידי כלום מודה דאין מתנתה כלום דמהיכא תיתי שהרי כתב הוא עצמו בתשובה שאין לה על נכסי בעלה אלא שעבוד כשאר בעל חוב ועוד גריעא טפי דאינה נפרעת אלא בשבועה ושמא לא תשבע הילכך אפילו נשבעה אח"כ לא חיילא המתנה למפרע ואף על פי שנראה מדבריו באותה תשובה בקרקעות הם אמורים מ"מ מינה נשמע למטלטלים הידועים שאינה יכולה להכחישם ולהטמינם דבחזקת יתמי קיימי:
אבקת רוכל · חלק ק׳ סימן ז׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.