ואני אומר דאעיקרא דדינא פירכא שאף במטלטלין אין מתנת האלמנה בהם מתנה אלא כשנשבעה אח"כ אבל כ"ז שלא נשבעה אין במתנה ממש אפי' במטלטלין דהא כל נכסי בין קרקע בין מטלטלין בחזקת יתמי קיימי שהרי הם נכנסים במקום מורישם וכשם שמורישם כל נכסיו בין הקרקעות בין המטלטלין היו בחזקתו כך הם בחזקת היתומי' ואדרבא יפה כחם של יתומים במטלטלין מבקרקעו' דמדינא דתלמודא לא משתעבדי לב"ח ואכלי וחדו והבעל חוב ילך הלוך ובכה מה שאין כן בקרקעות שהוא טורף מהם וכיון שכן כל שלא נשבעה אין מתנתה כלום אפילו במטלטלין שהרי היא באה להוציאה מחזקת היתומים:
אבקת רוכל · חלק ק׳ סימן ה׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.