אבקת רוכל · חלק ק׳ סימן ד׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

כתב כת"ר וכמדומה לי מתוך תשובה זו שלא הורצית השאלה לפני כ"ת בשלמותה ולא סיימוה קמיה אבל שאלו ממנו סתם אלמנה שנתנה מתנה בבתים כו' צדקת בזה אך במה שכתבת ובנדון זה נראה לי שלא יאמר כ"ת הדין שאמר הן זאת לא צדקת אענך אוכיחך ואערכה לפניך ביאר כ"ת דבריו וכתב כי טעם הדין הראשון כתב הרא"ש בתשובותיו משום דנכסי בחזקת יתמי קיימי והטעם הזה לא יצדק רק בקרקעות שקנאם המת כו' עד אלא ודאי שהבתים הללו דין מטלטלין יש להם שמתנת האלמנה מתנ' בהם דברים אלו בנויים על הקדמה ושתי תולדות הקדמה שמתנ' האלמנה במטלטלין קודם שנשבעה הוייא מתנה והולדת מזה דנכסי בחזקת יתמי קיימי לא יפול על המטלטלין ועוד הולדת מזה שכיון שבתים אלו מכח המטלטלין שהניח בעלה באו דינם כמטלטלים ומתנתה מתנה בהם:
נחלת הכלל · Leipzig, 1859

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.