אבקת רוכל · חלק י׳ סימן י״ז

הא קמן דהגון הדבר להנהיג המתנו' לכל הפחות בח"ל במקומות הסמוכו' לא"י אשר הנהיגו בהם החכמים להפריש המעשרות וכנראה כי הם הם המקומות אשר נהגו בהם לעשות ע"פ הרמב"ם ז"ל וכפי מה שכתבתי ואתה הבט והבין במראה בענין השלשה לשונות אשר באו בתלמוד במס' חולין פ"ק במאמר אשר התנצלנו בו באומרו מכאן לת"ח שאמר דבר הלכה שאין מזיחין אותו כמה דאת אמר ולא יזח החשן מעל האפד לומ' שלא יעברו על דבריו למיעוט ידיעתו בעינינו וגאוני עולם הקדומים לא הכריחו להנהיג כדעתו אמר עוד ואמרי לה אין מזניחין אותו כמה דאת אמר כי לא יזנח לעולם ה' לדורות שלא להבזות את דבריו מאחר שהראשונים לא הכריחו עליהם עם היות כי לבם היה כפתחו של אולם וזה מטעם מקום הניחו לו אבותיו להתגדר בו ואין לך שופט אלא שבימיך דכתיב ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם וכי תעלה על דעתך שיבא אל הכהן אשר לא היה בימיו אלא לומר לך יפתח בדורו כשמואל בדורו והיינו ובא"ת אל הכהן דהיינו ר"ת וא"ל בינת"כ א"ל תשע"ן אמר עוד ואמרי לה אין מזחיחין אותו דתנן משרבו זחוחי הלב רבו מחלוקות בישראל דהיינו שלא לחושדו כי ברום לבבו בגאוה ובוז לא החשיב את אשר לפניו גאונים ראשונים ואחרונים וקצה לעלות ולהכריע בדעתו את כולם רק לדונו לכף זכות דהא לא תסור מכל הדברים אשר יאמרו לך ימין ושמאל וארז"ל ואפי' יאמרו לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין שהרי כל חכם יש לו מקור אצילות אור בפני עצמו ומצוה מיוחדת כתובה במרום על שמו ומקום הניחו לו אבותיו להתגדר בו וכן הוכיחו מקרא דכתיב וישמע ראובן ויצילהו מידם שהיה כתוב עליו במרום וכן מקרא דבועז דכתי' ויצבט לה קלי ותאכל וכן יש להוכיח על מההיא דמציעה פ' השוכר את הפועלים בההוא עובדא דרבה בר נחמני דקאמר התם קא מפלגי במתיבתא דרקיעה אם בהרת קודמת לשער לבן טמא ואם שער לבן קודם לבהרת טהור ספק הקב"ה אומ' טהור וכולהו מתיבתא דרקיעה אמרי טמא אמרי מאן נוכח רבה בר נחמני דאמר רבה בר נחמני אני יחיד בנגעים אני יחיד באהלות כו' עד כי הוה קא נחייא נפשיה אמר טהור טהור יצאת בת קול ואמרה אשריך רבה בר נחמני שגופך טהור ויצאת נשמתך בטהרה וכדאיתא נמי בפסיקתא על פסוק ושם האח' אליעזר כו' דגרסינן התם רב אחא בשם רבי יוסי בר חנינא אמר כשעלה משה למרום שמע קולו של הקב"ה יושב ועוס' בפרשת פרה ואומר אליעזר בני אומר פרה בת שתים ועגלה בת שנתה אמר משה לפני הקב"ה רבש"ע העליונים והתחתונים ברשותך ואתה יושב ואומר הלכה משמו של ב"ו אמר לו הקב"ה משה עתיד צדיק כו' לעמוד בעולמי ועתיד לפתוח בפרשת פרה תחילה רבי אליעזר אומר פרה בת שתים כו' אמר לפניו רבש'"ע יהי רצון שיהיה מחלצי אמר לו הקב"ה חייך שיצא מחלציך הדה"ד ושם האחד אליעזר ושם אותו המיוחד אליעזר והנה עם היות שאין הלכה כרבי אליעזר מלכו של עולם היה שונה דבריו במרום וזה הדרך מה שאמרו במס' חגיגה פ"ק ע"פ דברי חכמים כדרבונות וכמסמרות נטועים בעלי אסופות אלו ת"ח שיושבים אסופות אסופות ועוסקים בתורה הללו מטמאין והללו מטהרים הללו אוסרין והללו מתירין הללו פוסלין והללו מכשירין שמא ואמר אדם היאך אני לומד תורה מעתה ת"ל כולם נתנו מרועה אחד אל אחד נתנן פרנס אחד אמרן מפי אדון כל המעשים ב"ה דכתיב וידבר אלהים אל כל הדברים האלה לאמר וכבר אמרו מפני מה לא קבעו הלכה כרבי מאיר לפי שלא יוכלו חביריו לעמוד על סוף דעתו שהיה אומר על טמא טהור ומראה לו פנים ועל טהור טמא ומראה לו פנים ותלמיד ותיק היה לרבי מאיר שהיה מטהר את השרץ מקל וחומ' מנחש כו' כי התורה נדרשת במ"ט פנים טהור ובמ"ט פנים טמא כמספר ודגל"ו עלי אהבה והוא מוכי' על גלגול גלגל האצילות כתר חכמה בינה גדולה גבורה תפאר' נצח הוד יסוד מלכות העול' כמספ' ישר' וחשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח בסוד וסלח והנדח כענין דין כל בני חילוף והנה התרנגולים באוכלן שקצים ורמשים נהפכים אברים שלהם לאבריהם ושבים חלק ממנה ואנחנו אוכלים אותה והביצה המתהוית בה ודי בזה למבין ודורש ודרשו כן בנות צלפחד דוברות פרשה זו כתובה לפני במרום ובחיות כתיב פני האחד פני כרוב ופני השני פני אדם כפל בהם הפנים אנפי רברבי ואנפי זוטרי מה שלא עשה כן באחרי' כי בצלם אלהים ברא את האדם וכתיב אך בצלם יתהלך איש והוא ענין דמות דיוקנא של יעקב החקוקה בכסא הכבוד: