דין ברכת המזון בבית האבל - שולחן ערוך יורה דעה סימן שע״ט
דין ברכת המזון בבית האבל. שולחן ערוך יורה דעה סימן שע״ט - 5 סעיפים, ולצידם ש״ך, באר היטב, ביאור הגר״א, פתחי תשובה. לרבי יוסף קארו, בעברית.
יורה דעה · סימן שע״ט
סעיף א׳
דין ברכת המזון בבית האבל. ובו ה' סעיפים:כשמברכין ברכת המזון בבית האבל אומר ברכה רביעית בנוסח זו בא"י אלהינו מלך העולם האל אבינו מלכנו בוראנו גואלנו קדושנו קדוש יעקב המלך החי הטוב והמטיב אל אמת דיין אמת שופט בצדק וכו': הגה לוקח נפשות במשפט שליט בעולמו לעשות בו כרצונו כי כל דרכיו במשפט ואנחנו עמו ועבדיו ובכל אנחנו חייבים להודות לו ולברכו גודר פרצות ישראל הוא יגדור הפרצה הזאת מעלינו ומעל אבל זה לחיים ולשלום (טור):
סעיף ב׳
יש מוסיפים בברכה שלישית נחם ה' אלהינו את אבלי ירושלים ואת האבלים המתאבלים באבל הזה נחמם מאבלם ושמחם מיגונם כאמור כאיש אשר אמו תנחמנו וגו' בא"י מנחם ציון בבנין ירושלים:
סעיף ג׳
יש אומרים בברכת זימון נברך מנחם אבלים שאכלנו משלו:
סעיף ד׳
בשבת אם בירך ביחיד או בג' אבלים מברך כדרך שמברך בחול דצינעא הוא ואם אכלו אחרים עמו וברכו אין מזכירין מעין המאורע דכיון דאיכא אחרים לאו צינעה הוא:
קדושנו קדוש יעקב. רוענו רועה ישראל המלך הטוב והמטיב לכל אל שבכל יום ויום הוא הטיב הוא מטיב הוא ייטיב לנו המלך החי הטוב והמטיב אל אמת דיין אמת כו'. דודאי צריך לומר הברכה מתחלה כתיקון חכמים:
ב׳
ומעל אבל זה לחיים ולשלום. הוא גמלנו וכו' וכל טוב וכו' אל יחסרנו הרחמן הוא כו':
ג׳
כאיש אשר אמו תנחמנו. כן אנכי אנחמכם ובירושלים תנוחמו בא"י כו':
ד׳
מנחם ציון בבנין ירושלים. אבל אין לומר מנחם אבלים ובונה ירושלים דאין חותמים בשתים. ומשמע לכאורה דה"ה דאין לומר מנחם ציון ובונה ירושלים דה"ל חותמים בשתים והכי אמרי' בש"ס פרק שלשה שאכלו (ברכות דף מ"ט ע"א) דמושיע ישראל ובונה ירושלים הוה ליה חתימה בשתים דאסור אבל בנחם שאומרים בתשעה באב איתא בכל הסידורים בא"י מנחם ציון ובונה ירושלים וצ"ל דמנחם ציון ובונה ירושלים כולו חדא מילתא היא:
ה׳
לאו צינעא הוא. ואין אבילות דבפרהסיא נוהג בשבת כדלקמן סי' ת':
ו׳
אבל מצטרף כו'. ומדברי המרדכי נראה דסעודה ראשונה שמברין את האבל שאסור לאכלה משלו) אין האבל מצטרף בברכת המזון וכן כתב הרוקח סי' שי"ג דכשמברכין ברכת המזון בשעת הבראתו אין האבלים מן המנין כדאמרינן בפ"א דכתובות ור"ל דאמרינן התם (דף ח' ע"ב) דבברכת רחבה אין אבלים מן המנין ופי' רש"י שם דהיינו כשמברין את האבל סעודה ראשונה משל אחרים כדאמרינן במ"ק היו מברין אותו ברחבה כו' משמע להו דהוא הדין האידנא דליכא רחבה מ"מ בסעודת הבראה תליא מילתא ואע"פ שהתוס' כתבו במגילה (דף כ"ג ע"ב) דבברכת המזון האבל מצטרף אפשר דמודה בסעודה ראשונה דהבראה ולא מיירי אלא בשאר אבילות:
יעקב. רוענו רעה ישראל המלך הטוב והמטיב לכל אל שבכל יום ויום הוא הטיב הוא מטיב הוא ייטיב לנו המלך החי הטוב והמטיב וכו' דודאי צריך לומר הברכה מתחלה כתיקון חכמים עד כאן לשון הש"ך:
ב׳
ולשלום. הרחמן הוא וכו':
ג׳
מצטרף. ומדברי המרדכי נראה דסעודה ראשונה שמברין את האבל שאסור לאכלה משלו אין האבל מצטרף בברכת המזון. וכ"כ הרוקח דכן משמע בפ"א דכתובות דף ח' ע"ב ע"ש עכ"ל הש"ך:
בהמ"ז. עי' בשאילת יעב"ץ ח"א סי' ע"ד שכתב דמה שנהגו לתת כוס של בהמ"ז לאבל לא נזכר בשום פוסק והמנהג בא ממה שאמרו חז"ל שאבל מסב בראש וכיון שנעשה שר לסרוחים יש לו דין גדול באותה סעודה שמסב בה וקי"ל גדול מברך אפילו אתא לבסוף מיהו זה דוקא בשבעת ימי אבלו משא"כ בשאר הימים של יב"ח אין לו דין קדימה לענין זה ע"ש עוד ועמש"ל סי' שע"ה סק"ג:
ב׳
מצטרף. עבה"ט ועי' בדגמ"ר דדוקא לעשרה אין מצטרפין אותו אבל לזימון של ג' מצטרף ע"ש:
שולחן ערוך יורה דעה סימן שע״ט, מתוך חלק יורה דעה. השולחן ערוך לרבי יוסף קארו הוא ספר ההלכה המרכזי של עם ישראל - פסקי ההלכה למעשה ערוכים בקצרה ובבהירות, מסודרים לפי נושאים בארבעה חלקים. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.