נושאי המטה פטורים מקריאת שמע - שולחן ערוך יורה דעה סימן שנ״ח

נושאי המטה פטורים מקריאת שמע. שולחן ערוך יורה דעה סימן שנ״ח - 3 סעיפים, ולצידם ש״ך, ט״ז, באר היטב, ביאור הגר״א. לרבי יוסף קארו, בעברית.

יורה דעה · סימן שנ״ח
סעיף א׳
נושאי המטה פטורים מקריאת שמע ומתפלה. ובו ג' סעיפים:נושאי המטה וחלופיהן וחלופי חלופיהן בין אותם שהם לפני המטה בין אותם של אחריה מאחר שלמטה צורך בהם פטורים (מקריאת שמע) ושאר המלוין את המת שאין למטה צורך בהם חייבים (ועיין בא"ח סימן ע"ב):
סעיף ב׳
אין מוציאין את המת סמוך לק"ש כל שאין שהות להוציאו לקברו קודם שיגיע זמן קריאת שמע ואם התחילו להוציאו אין מפסיקין כדי לקרות: הגה ויש להמתין מלקברו עד שיוכלו לשער שכבר התפללו רוב הקהל ואין חילוק בזה בין ק"ש של שחרית לק"ש של ערבית ויש מקילין בשל ערבית הואיל וזמנה כל הלילה (מבואר בא"ח סימן ע"ב):
סעיף ג׳
במקום שיש כתפים מיוחדים לשאת את המטה אסורי' בנעילת הסנדל שמא יפסיק סנדלו של אחד מהם ונמצא מתעכב מהמצוה: הגה יש מקומות שנהגו שהאבלים יוצאים ראשון מן הבית והקרובים והמטה אחריהם והרחוקים נותנין המת על המטה ולוקחים האבלים והקרובים המטה על כתפיהם ואחר כך שאר העם (כל בו) יש אומרים כשמגיעים עם המת לקברות מעמידים אותו כל ד' אמות קודם שנקבר (שם וב"ז) וכן נהגו האידנא להעמידו ב' ג' פעמים קודם שאומרים עליו צדוק הדין ובימים שאין אומרים צדוק הדין אין צריכים להעמיד אותו (מ"כ בשם מהרי"ל):

ש״ך · יורה דעה סימן שנ״ח

א׳
פטורים מק"ש. שעוסק במצוה פטור מהמצוה:
ב׳
אין מוציאין כו'. שלא להפקיע חובת קריאת שמע:
ג׳
במקום שיש כו'. לאפוקי האידנא שאין לנו כתפים מיוחדי' אלא הכל מסייעים לישא לית לן בה:
ד׳
מעמידים אותו כו'. כתב העט"ז וטעם ההעמדה שמעתי כדי להבריח רוחות הטומאה הרוצים להחזיק בו שלא להכניס עמו לקבורה כי כשמעמידים אותו הולכים להם ובימים שא"א בהם צדוק הדין א"צ להעמיד אותו כי ביום זה אין כל כך רוחות טמאות מצויות:
נחלת הכלל · Ashlei Ravrevei: Shulchan Aruch Yoreh Deah, Lemberg, 1888

ט״ז · יורה דעה סימן שנ״ח

א׳
במקום שיש כתפים כו'. נ"ל שלא יפה עושים באיזה קהילות שעושין להם חבורה של נושאי המטה ואין מניחין אחרים לשאת דא"כ היו צריכים לילך יחף והם אין עושין כן:
נחלת הכלל · Ashlei Ravrevei: Shulchan Aruch Yoreh Deah, Lemberg, 1888

באר היטב · יורה דעה סימן שנ״ח

א׳
פטורים. שהעוסק במצוה פטור מהמצוה. ש"ך:
ב׳
מיוחדים. כ' הט"ז נ"ל שלא יפה עושים באיזה קהלות שעושין להם חבורה של נושאי המטה ואין מניחים אחרים לשאת דא"כ היו צריכין לילך יחף והם אין עושין כך עכ"ל:
ג׳
מעמידים. כ' הלבוש וטעם ההעמדה שמעתי כדי להבריח רוחות הטומאה הרוצים להחזיק בו שלא להכניס עמו לקבורה כי כשמעמידים אותו הולכים להם וביום שא"א בהם צדוק הדין אין צריך להעמיד אותו כי ביום זה אין כ"כ רוחות טמאות מצויות עכ"ל:
נחלת הכלל · Torat Emet 357

ביאור הגר״א · יורה דעה סימן שנ״ח

א׳
(ליקוט) כל שאין כו'. א"ר פ"י אא"כ הקדימו כו' (ע"כ): (ליקוט) כל שאין כו'. כמ"ש בירושלמי (פ"ג דברכות ופ"ב דסנהדרין) תני אין מוציאין את המת סמוך לק"ש אא"כ הקדימו שעה א' כדי שיקראו ויתפללו והא תנינן קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל כו' תפתר באילין דהווין סברין דאית בה עונה ולית בה עונה (ע"כ):
ב׳
יש מקומות כו'. תוספתא (פ"ג דפסחים וכגירסת הרמב"ן) מקום שנהגו להיות אבלים הולכין לפני המטה הולכין כו' והביאו הרמב"ן בתה"א וב"י בס"ס שנ"ט ועבה"ג:
נחלת הכלל · Ashlei Ravrevei: Shulchan Aruch Yoreh Deah, Lemberg, 1888

על הסימן הזה

שולחן ערוך יורה דעה סימן שנ״ח, מתוך חלק יורה דעה. השולחן ערוך לרבי יוסף קארו הוא ספר ההלכה המרכזי של עם ישראל - פסקי ההלכה למעשה ערוכים בקצרה ובבהירות, מסודרים לפי נושאים בארבעה חלקים. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.
שולחן ערוך, רבי יוסף קארו - נחלת הכלל