א׳
שכל הרואה המת כו'. נ"ל טעות וצ"ל וכל הרואה כו' ועיין בטור:
מצות הלויית המת - שולחן ערוך יורה דעה סימן שמ״ג
מצות הלויית המת. שולחן ערוך יורה דעה סימן שמ״ג - 2 סעיפים, ולצידם ש״ך, באר היטב. לרבי יוסף קארו, בעברית.
יורה דעה · סימן שמ״ג
סעיף א׳
מצות הלויית המת. ובו ב' סעיפים:מת בעיר כל בני העיר אסורין במלאכה שכל הרואה מת ואינו מלווהו עד שיהא לו כל צרכו בר נידוי הוא ואם יש חבורות בעיר שכל אחת מתעסקת במתים ביומה מותר ביום שאינה יומה בד"א שלא בשעת הוצאתו אבל בשעת הוצאתו הכל בטלים כדלקמן:
סעיף ב׳
בכפר קטן אין שואלין שלום זה לזה כשהמת בעיר: הגה וכל שכן שאין שואלים בשלום כשיש מת על בית הקברות (כתבי מהר"ר אסרלין סימן כ"ה בשם ספר חסידים) אבל כשאין מת שם שואלין ברחוק ארבע אמות מן הקבר (בתוס' דאלפס פרק ג' דמ"ק והכל בו בשם הר"מ):
ש״ך · יורה דעה סימן שמ״ג
ב׳
כדלקמן. סי' שס"ה ס"ב:
ג׳
וכ"ש שאין שואלין בשלום בבית הקברות כשיש מת שם. אפי' בעיר גדולה:
נחלת הכלל · Ashlei Ravrevei: Shulchan Aruch Yoreh Deah, Lemberg, 1888
באר היטב · יורה דעה סימן שמ״ג
א׳
הקברות. אפילו בעיר גדולה. ש"ך:
נחלת הכלל · Torat Emet 357
על הסימן הזה
שולחן ערוך יורה דעה סימן שמ״ג, מתוך חלק יורה דעה. השולחן ערוך לרבי יוסף קארו הוא ספר ההלכה המרכזי של עם ישראל - פסקי ההלכה למעשה ערוכים בקצרה ובבהירות, מסודרים לפי נושאים בארבעה חלקים. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.
שולחן ערוך, רבי יוסף קארו - נחלת הכלל