וידוי החולה וכיצד אומרים לו - שולחן ערוך יורה דעה סימן של״ח
וידוי החולה וכיצד אומרים לו. שולחן ערוך יורה דעה סימן של״ח - 2 סעיפים, ולצידם ש״ך, באר היטב, ביאור הגר״א. לרבי יוסף קארו, בעברית.
יורה דעה · סימן של״ח
סעיף א׳
וידוי החולה וכיצד אומרים לו. ובו ב' סעיפים:נטה למות אומרים לו התודה ואומרים לו הרבה התודו ולא מתו והרבה שלא התודו ומתו ובשכר שאתה מתודה אתה חי וכל המתודה יש לו חלק לעולם הבא ואם אינו יכול להתודות בפיו יתודה בלבו (ואם אינו יודע להתודות אומרים לו אמור מיתתי תהא כפרה על כל עונותי) (טור) וכל אלו הדברים אין אומרין לו בפני ע"ה ולא בפני נשים ולא בפני קטנים שמא יבכו וישברו לבו:
סעיף ב׳
סדר וידוי שכיב מרע מודה אני לפניך ה' אלהי ואלהי אבותי שרפואתי ומיתתי בידך יהי רצון מלפניך שתרפאני רפואה שלימה ואם אמות תהא מיתתי כפרה על כל חטאים ועונות ופשעים שחטאתי ושעויתי ושפשעתי לפניך ותן חלקי בגן עדן וזכני לעוה"ב הצפון לצדיקים. (ואם רוצה להאריך כוידוי יו"כ הרשות בידו) (כל בו):
אומרים לו התודה שכן דרך כל המומתין מתודין. טור וש"ס שבת דף ל"ב ע"א כתב הב"ח ומשמע דוקא בנטה למות אבל בלא נטה למות אין אומרים לו התודה כדי שלא יהא נשבר לבו ואע"פ שא"ל הרבה הולכים בשוק ומתודים מ"מ כשאומרים לו לאדם התודה שכן דרך כל המומתים מתודים ידע הוא שמסוכן הוא מאד דאל"כ לא היו מזכירין מיתתו בפניו ויהיה נשבר לבו לפיכך אין אומרים לו כך אלא בנטה למות כו' נראה מדבריו דאומרים לו התודה שכן דרך כל המומתין מתודין ולכך אין אומרים לו כך אלא בנטה למות אבל הפרישה כתב דהאי שכן דרך כל המומתין מתודין לשון הטור הוא ולא שיאמרו לו כך וא"כ אפי' בנטה למות אין אומרים לו כך ואע"ג שהב"ח הביא אח"כ לשון רש"י שכתב אומרים העומדים שם שכן דרך כל המומתין מתודין כדתנן בסנהדרין כו' אין דעת רש"י לומר שהעומדים שם אומרים כל המומתים מתודין דא"כ היאך כתב כדתנן בסנהדרין כו' אלא האי שכן דרך כל המומתים כו' דבור אחר הוא ומתחלה פי' אאומרים מאן נינהו האומרים ומפרש העומדים שם ואח"כ מפרש שכן דרך כל המומתים כו' מל' שכן דרך כל המומתים כדתנן בסנהדרין כו' ומ"מ נראה דדוקא בנטה למות אומרים לו התודה דאל"כ חושב שמסוכן הוא וישבר לבו אי נמי בלא נטה למות אין אומרים לו כך שהרי עדיין יש לו שהות שיוכל להתודות אבל בנטה למות יש לחוש שימות פתאום בלא וידוי:
נטה. כתב הב"ח ומשמע דוקא בנטה למות אבל בלא נטה למות אין אומרים לו התודה דאע"פ שאומרים לו הרבה הולכים בשוק וכו' מ"מ כשאומרים לו שכן דרך כל המומתים מתודים ידע שמסוכן הוא דאל"כ לא היו מזכירין מיתתו בפניו וישבר לבו עכ"ל. ונראה מדבריו שלשון זה אומרים להחולה שכן דרך וכו' אבל הפרישה כתב דהאי שכן דרך כל המומתין מתודים הוא לשון הטור ולא שיאמרו כך להחולה וא"כ אפי' בנטה למות אין אומרים לו כך ומ"מ נראה דבלא נטה למות א"א לו התודה דיחשוב שמסוכן הוא. ועוד הרי עדיין יש לו שהות שיוכל להתודות אבל בנטה למות יש לחוש שימות פתאום בלא וידוי עכ"ל הש"ך:
(ליקוט) וא"ל הרבה כו'. שם (בתה"א) בשם מ"ש נטה למות א"ל התודה עד שלא תמות הרבה שנתודו ולא מתו והרבה שלא נתודו ומתו והרבה שהולכין בשוק ומתודין שבזכות שאתה מתודה אתה חי אם יכול להתודות בפיו יתודה ואם לאו יתודה בלבו אחד המתודה בפיו ואחד בלבו ובלבד שתהא דעתו מיושבת עליו כל הדברים האלו אין אומרים לא בפני ע"ה ולא בפני נשים ולא בפני קטנים שמא יבכו וישברו את לבו מת לו מת אין כו' כמ"ש בסי' שקדם וכ"ז אינו במ"ש שלנו (ע"כ): (ליקוט) סעיף א' עברא"ש פ"ג דמ"ק סי' קכ"ג בשם א"ר ובשם ספרי (ע"כ):
ב׳
וכל המתודה כו'. מתני' פ"ו דסנהדרין:
ג׳
ואם א"י כו'. טור (והוא ממ"ש הנ"ל בס"ק א'):
ד׳
ואם א"י כו'. מתני' שם:
ה׳
(ליקוט) חטאים כו'. עמ"ש בא"ה סי' תרכ"א ס"ה (ע"כ):
ו׳
ואם רוצה כו'. אפילו בבריא הוא כמ"ש בפ"ק דעבודת כוכבים (ח' א') אלא דכאן טוב לעשות כן כמ"ש בפ' בתרא דיומא (פ"ו ב') שטוב לפרט חטאיו דקי"ל כראב"י וכמ"ש בהלכות יו"כ וע' ד"מ:
שולחן ערוך יורה דעה סימן של״ח, מתוך חלק יורה דעה. השולחן ערוך לרבי יוסף קארו הוא ספר ההלכה המרכזי של עם ישראל - פסקי ההלכה למעשה ערוכים בקצרה ובבהירות, מסודרים לפי נושאים בארבעה חלקים. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.
