חולה שמת לו מת - שולחן ערוך יורה דעה סימן של״ז

ואין קורעין כו'. פי' ל"מ שאין מודיעין אותו שמא תטרף דעתו אלא אפי' נודע לו איך מצוים לו לקרוע שמא תגדל דאגתו וכ"כ הב"ח בשם הר"ן:

ואין בוכין כו'. כתב הב"ח נראה דה"פ ולא עוד אלא שאין בוכין ואין מספידין בפניו אף על מת שאינו קרובו של חולה שלא ישבר את לבו פי' דכיון שרואה החולה הזה שזה הפלוני מת ובוכין ומספידין עליו בפניו נשבר לבו מפחדו שמא ימות גם הוא ומטעם זה משתיקין המנחמים בפניו שע"י המנחמים נזכר למיתת אותו פלוני ומתפחד שמא ימות גם הוא גם קרוב לפרש שאין בוכין ומספידין נמי מיירי שמת לו מת ונודע לו שמת קאמר וכן משתיקין המנחמים על מת שלו:

מודיעין. ואפי' נודע לו אין מצווים לו לקרוע שמא תגדל דאגתו כ"כ הב"ח בשם הר"ן:

מספידין. אפי' על מת שאינו קרובו של חולה דכיון שרואה החולה שזה הפלוני מת ובוכין ומספידין עליו בפניו נשבר לבו מפחדו שמא ימות גם הוא עכ"ל הש"ך בשם הב"ח:

(ליקוט) חולה כו'. מ"ק כ"ו ב' ובמס' שמחות והביאו תה"א מת לו מת אין מודיעין אותו שמא תטרף דעתו ואין קורעין את חלוקו ואין בוכין ואין מספידין לפניו שלא ישברו את לבו ומשתקין את המהמין מלפניו ובטור כתב המנחמים מלפניו ואינו במ"ש שלפנינו (ע"כ):