דין חתוך אבר הבכור ויתר דיני בכור - שולחן ערוך יורה דעה סימן שי״ט

יכול לחתוך כו'. שכל שלא יצא רובו לא הוקדש וע"ל ס"ס שי"ג:

ומרובו ואילך כו'. כלומר אף כשחתך אבר אבר והשליך לכלבים מ"מ מה שיוצא אחר כך מרובו ואילך חייב קבורה אבל מה שיצא כבר אף שיצא אח"כ רובו א"צ קבורה למ"ד להבא הוא קדוש וכן מבואר בתוס':

והבא אחריו בכור. דכיון דלא חשיב כילוד א"כ אינו חשוב פטר רחם והבא אחריו בכור:

וי"א כו'. דאע"ג דלא חשוב כילוד מ"מ חשוב פטר רחם:

ונפטרה מהבכורה. כלומר הבא אחריו:

וי"א דאינו כו'. והלכך אפילו במחתך אבר אבר והניחו עד שהשלים רובו משליך לכלבים מה שיצא עד רובו ומרוב ואילך צריך קבורה:

נתקדש למפרע. והמכירה לעובד כוכבים אינה מכירה:

אינו קדוש. דכיון דקדוש למפרע והשליש הראשון דרך דופן נפק אינו קדוש:

וי"א דקדוש כו'. לטעמייהו אזלי דס"נ להבא קדוש:

יצא רוב כו'. וע"ל סי' י"ד ס"ג ומ"ש שם:

ואסור למכרו לעוכד כוכבים כו'. דשמא הוי כילוד:

והבא אחריו כו'. זהו מלשון הרמב"ם וכן הוא בטור וברמב"ם אתי כפשטיה דדילמא לא הוי כילוד ומיירי בחתך מה שיצא חציו ברוב אבר והלכך אפי' יצא אח"כ כולו אינו פוטר הבא אחריו כיון שיצא חציו ע"י חתיכה וכדלעיל סעיף א' אבל הטור דס"ל דאפי' חתכו אבר אבר פוטר הבא אחריו דמ"מ פטר רחם הוא וכ"כ הרב לעיל סעיף א' א"כ צ"ל דמיירי הכא שלא נולד אח"כ כולו אלא שחציו הנשאר יצא דרך דופן או כגון שהיה לה תאומים ויצא מתחלה חציו ברוב אבר וחזר ואח"כ יצא השני ואח"כ חזר ויצא הראשון כולו אינו נפטר השני במה שיצא הראשון מתחלה חציו ברוב אבר אבל אם אחר שיצא חציו ברוב אבר יצא כולו ואחר זמן ילדה ולד פשיטא שהוא פטור בבכורה דמה בכך שמתחלה יצא חציו ברוב אבר ס"ס אחר כך נולד כולו וזה פשוט:

דרך רחם אינו קדוש. בטור כתוב כיון שיצא רוב הראשון דרך דופן ורצונו לומר רוב מרוב הראשון שהקדושה תלויה בו:

ומרובו. פי' הש"ך דאף כשחתך אבר אבר והשליך לכלבים מ"מ מה שיוצא אח"כ מרובו ואילך חייב קבורה אבל מה שיצא כבר אף שיצא אח"כ רובו א"צ קבורה למ"ד להבא הוא קדוש וכ"מ בתוס' עכ"ל:

למפרע. ומה שמחתך קודם שיצא הרוב השליך לכלבים ומרוב ואילך צריך קבורה. ש"ך:

נתקדש. והמכירה לעובד כוכבים אינה מכירה:

דקדוש. לטעמייהו אזלי דס"ל להבא קדוש. ש"ך:

אחריו. כתב הש"ך דלדעת הרב צ"ל דכאן מיירי שלא נולד אח"כ כולו אלא שחציו הנשאר יצא דרך דופן כו' אבל אם אחר שיצא חציו ברוב אבר יצא כולו ואחר זמן ילדה ולד פשיטא שהוא פטור מבכורה דמה בכך שמתחלה יצא חציו ברוב אבר ס"ס אח"כ נולד כולו וזה פשוט עכ"ל:

ומרובו ואילך כו'. תוס' ע' א' ד"ה מאי. ומיהו מכי כו':

וי"א כו'. רש"י במתני' ד"ה ופטורה כו' ותוס' הנ"ל:

וי"א דאינו כו'. כרבה דלר"ה צריך לדחוקי ה"נ קאמר בד"א כו' וסוגיא שם דלא כוותיה דפריך עד השתא כו'. הרא"ש וערש"י שם ד"ה אינימא כו' ועתוס' ס"ט ב' ד"ה רב הונא כו' וסוגיא כו' וכ"כ בבכורות ל"ה א' ד"ה א"ד כו':

וי"א. וי"א. כנ"ל: