שולחן ערוך - יורה דעה · סימן שי״ט

דין חתוך אבר הבכור ויתר דיני בכור. ובו ד' סעיפים:מבכרת המקשה לילד יכול לחתוך אותו אבר אבר ומשליך לכלבים (ומרובו ואילך צריך קבורה) (ב"י בשם התוס') והבא אחריו בכור (וי"א שאינו בכור) (טור בשם הרא"ש) יצא רובו ה"ז יקבר ונפטרה מהבכורה ואם חתך אבר והניח אבר והניחו עד שהשלים רובו הרי כל האברים צריכין קבורה ונפטרה מהבכורה כיון שיצא רובו בין שלם בין מחותך [והרי הוא לפנינו] נתקדש למפרע: (וי"א דאינו קדוש למפרע) (טור):

יצא שליש ומכרו לעובד כוכבים וחזר ויצא שליש אחר נתקדש למפרע (וי"א דאינו קדוש למפרע) (טור):

יצא שליש דרך דופן ושני שלישים דרך רחם אינו קדוש (ויש אומרים דקדוש) (ג"ז טור):

יצא רוב העובר ע"י מיעוט אחד מהאברים שמשלימו לרוב חשוב כילוד אע"פ שרוב האבר מבפנים ואסור למכרו לעובד כוכבים ולהשליכו לכלבים ופוטר הבא אחריו ואם יצא חציו של עובר על ידי רוב א' מהאברים שעל ידו נשלם יציאת חצי העובר הרי זה ספק ואסור למכרו לעובד כוכבים ולהשליכו לכלבים והבא אחריו ספק בכור: