א׳
נוטל את הכחוש. דהמע"ה כדלקמן סעיף ד' מיהו גם הוא ספק בכור ואסור בגיזה ועבודה ויאכלנו הכהן במומו:
כמה ספיקות בדיני בכור בהמה - שולחן ערוך יורה דעה סימן שי״ח
כמה ספיקות בדיני בכור בהמה. שולחן ערוך יורה דעה סימן שי״ח - 6 סעיפים, ולצידם ש״ך, ט״ז, באר היטב, ביאור הגר״א. לרבי יוסף קארו, בעברית.
יורה דעה · סימן שי״ח
סעיף א׳
כמה ספיקות בדיני בכור בהמה. ובו ו' סעיפים:רחל שלא בכרה וילדה שני זכרים אפילו יצאו שני ראשיהם כאחד אי אפשר שלא קדם אחד והואיל ואין ידוע איזה יצא ראשון הכהן נוטל את הכחוש והשני ספק בכור מת אחד מהם אין לכהן כלום שזה החי ספק הוא והמוציא מחבירו ע"ה וכן אם ילדה זכר ונקבה הרי הזכר ספק שמא הנקבה יצאה תחלה לפיכך אין לכהן כלום שהמוציא מחבירו עליו הראיה:
סעיף ב׳
שתי רחלות שלא בכרו וילדו שני זכרים שניהם לכהן זכר ונקבה הזכר לכהן שני זכרים ונקבה הכהן נוטל את הכחוש והשני ספק בכור ואם מת א' מהם אין לכהן כלום שזה החי ספק בכור הוא והמוציא מחבירו עליו הראיה:
סעיף ג׳
ילדה שתי נקבות וזכר או שני זכרים ושתי נקבות הרי הזכרים ספק שאני אומר שמא הנקבה נולדה תחלה ואח"כ הזכר לפיכך אין כאן לכהן כלום שהמוציא מחבירו עליו הראיה:
סעיף ד׳
אחת בכרה ואחת לא בכרה וילדו שני זכרים אחד לו ואחד לכהן וכל אחד מהם ספק בכור והכהן נוטל הכחוש מת אחד מהם אין כאן לכהן כלום שזה החי ספק הוא וכן אם ילדו זכר ונקבה אין כאן לכהן כלום שזה הזכר ספק בכור הוא:
סעיף ה׳
גר שנתגייר ספק בכרה בהמתו קודם שנתגייר ספק אח"כ הוי ספק ויאכל במומו לבעלים:
סעיף ו׳
כל שהוא ספק בכור ירעה עד שיפול בו מום ויאכל לבעליו ואם תפשו הכהן אין מוציאים אותו מידו ואוכל אותו במומו (וע"ל סי' שט"ו דקי"ל דמוציאין אותו מיד כהן):
ש״ך · יורה דעה סימן שי״ח
ב׳
ספק בכור. ודינו כדלעיל ר"ס שט"ו ופטור מהמתנות כיון שחליפיו ביד כהן:
ג׳
אין לכהן כלום. מיהו החי חייב במתנות וכן בכל הסימן ובכל מקום היכא שהוא ספק בכור מחמת שהיו ב' ולקח הכהן אחד מהן הנשאר פטור מהמתנות אבל היכא דהוי ספק בכור שלא בא חליפיו ליד כהן חייב בהמתנו' כדלעיל סי' שט"ו ס"ק א':
ד׳
הכהן נוטל הכחוש. דהמע"ה מיהו נוטל א' ממ"נ דמ"מ א' ודאי בכור הוא וזה שנוטל הכהן הוא ג"כ אצל הכהן ספק בכור ואסור בגיזה ועבודה ויאכלנו הכהן במומו:
נחלת הכלל · Ashlei Ravrevei: Shulchan Aruch Yoreh Deah, Lemberg, 1888
ט״ז · יורה דעה סימן שי״ח
א׳
והשני ספק בכור. בטור כתוב ויאכל במומו לבעלים וחייב במתנות כהונה והטעם דאומר הכהן ממה נפשך אם בכור הוא כולו שלי ואם לא הב לי מתנות וכן בכל הני דאמרינן יאכל במומו לבעלים דינא הכי:
נחלת הכלל · Ashlei Ravrevei: Shulchan Aruch Yoreh Deah, Lemberg, 1888
באר היטב · יורה דעה סימן שי״ח
א׳
ספק. בטור כ' ויאכל במומו לבעלים וחייב במתנות כהונה והטעם דאמר הכהן ממ"נ אם בכור הוא כולו שלי ואם לאו הב לי מתנות וכן בכל הני דאמרינן יאכל במומו לבעלים דינא הכי עכ"ל הט"ז וע"ל סימן ס"א ס"ב בש"ך שם דדעת הרמב"ם דבכה"ג פטור מהמתנות כיון שחליפיו ביד כהן וכ"כ הש"ך כאן וכתב עוד מיהו גם הכחוש הוא ספק בכור ואסור בגיזה ועבודה ויאכלנו הכהן במומו:
ב׳
הכחוש. והוא ג"כ ספק בכור אצל הכהן ודינו כמ"ש בס"ק א'. ש"ך:
נחלת הכלל · Torat Emet 357
ביאור הגר״א · יורה דעה סימן שי״ח
א׳
א"א שלא כו'. כחכמים וכמ"ש בפ"ג דיבמות (כ"ח א') לא סתם לן תנא כריה"ג וכן בגטין ע"ח א' וש"מ פריך והא א"א לצמצם כו' ועתוס' ורא"ש שם:
ב׳
גר כו'. דמש"ש לחיוב ר"ל שלא לאכול בלא מום. רש"י שם וכמש"ש ספק איסורא לחומרא ספק כו' וכמ"ש בס"ו:
ג׳
כל כו'. מתני' שם ורפ"ג י"ט ב':
נחלת הכלל · Ashlei Ravrevei: Shulchan Aruch Yoreh Deah, Lemberg, 1888
על הסימן הזה
שולחן ערוך יורה דעה סימן שי״ח, מתוך חלק יורה דעה. השולחן ערוך לרבי יוסף קארו הוא ספר ההלכה המרכזי של עם ישראל - פסקי ההלכה למעשה ערוכים בקצרה ובבהירות, מסודרים לפי נושאים בארבעה חלקים. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.
שולחן ערוך, רבי יוסף קארו - נחלת הכלל