דיני מכה ומקלל אביו ואמו - שולחן ערוך יורה דעה סימן רמ״א

בכינוי. כגון שדי צבאות חנון ורחום וע"ל סי' רע"ו סעיף ט':

כמו המקלל אחד מישראל. עיין בח"מ סי' כ"ז:

אף על פי שיוצאין ליהרג. במה דברים אמורים בבנו אבל באחר שבא והכהו וקללו אחר שנגמר דינו אף על פי שעשה תשובה פטור הואיל והולך למיתה ואם ביישו חייב קנס המבייש. טור ורמב"ם:

אע"פ שיוצאים ליהרג. בגמרא ובטור איתא דאחר שהכה וקלל למי שנגמר דינו אף על פי שעשה תשובה פטור מעונש לאו הואיל והולך למיתה אבל בנו חייב אף לאחר מיתה בקללה ואף בהכאה דפטור בלאחר מיתה הוא מטעם דאין חייב בהכאה אלא בעושה חבורה ואין חבורה לאחר מיתה אבל כאן שייך חבורה על כן חייב:

מי שנתחייב שבועה כו'. בתשובת הגאונים סי' ש' שאלה אם יכול הבן לתבוע מאביו. תשובה לא אשכחן ראיה להפקיע תביעתו של בן שלא להשביע אביו אלא רגילין ב"ד לומר לבן הקנה תביעתך לאחר שלא תבא לידי מקלל אביו וכי הווייהו לאחר לא אתי הבן להאי מילתא עכ"ל:

בנו מהשפחה כו'. דכל במעי השפחה או במעי כותית כבמעי בהמה דמי:

בכינוי. כגון שדי צבאות חנון ורחום וע"ל סי' רע"ו ס"ט. ש"ך:

חייב. בד"א בבנו אבל אחר שבא והכהו וקללו אחר שנגמר דינו אע"פ שעשה תשובה פטור הואיל והולך למיתה ואם ביישו חייב המבייש בקנס. טור ורמב"ם עכ"ל הש"ך:

או אמו. שם פ"ה ב':

כמו המקלל כו'. שם ס"ו א' אזהרה מנין כו' ועח"מ סי' כ"ז:

בחייהם. ודוקא כו'. מתני' שם פ"ה ב':

כמו כו'. שם א' וש"מ ועתוס' שם ד"ה הא בבנו כו':

בד"א כו'. כמ"ש רב מתנא אמר כו' וכן ד"ד פטור ומותר קאמר ומש"ש רב כו' לכתחלה כיון דאיכא אחר דאל"כ אסור לרופא לרפאות דפעמים כו'. תה"א:

(ליקוט) היה כו'. כ"כ הרי"ף בפ"ב דיבמות מהא דסנהדרין אבל תוס' ביבמות שם ד"ה בשעשה כו' פי' ההיא דסנהדרין ג"כ בעשה תשובה וכ"כ המרדכי ביבמות שם בשם ר"ת דבעיא דשם בעשה תשובה דאל"כ לא היה אומר רב ששת ואחר מי התירו כיון דלאו עושה מעשה עמך וברייתא היוצא ליהרג דמחייב בעשה תשובה כבר מוקי לה התם בשאין מסרבין לצאת אבל בלא עשה תשובה אין לחלק בין איסור לחיוב דהא עושה מעשה עמך לא כתיב אצל חיוב דפריך גמ' מינה אלא אצל איסור וקושית הגמ' באמת דאפי' לכתחלה מותר (ע"כ):

ואם כו' ואם כו'. יבמות כ"ב ב' וסנהדרין שם ת"ש היוצא כו' אלא אחר כו':

אע"פ כו' ולא כו'. כנ"ל:

שתוקי כו'. (אע"פ כו') כמ"ש בחולין י"א ב' דלמא לאו כו' (עמ"ש רבינו באה"ע סי' ד' ס"ק נ"ז):

ולא על אמו וכן כו'. כמ"ש ביבמות כ"ב א' השתא כו' גר שנתגייר כו'. וז"ש בס"ט גר כו' וכמו לענין עדיות שם:

אבל עבד כו'. כמש"ש ס"ב א' הכל מודים בעבד כו':