א׳
ובודקים שנת י"ג כו'. שאפילו בדקם בתחלת השנה ונמצאו שיודעים לשם מי נדרו אם נדרו אחר כך בסוף שנה אינו נדר עד שיבדקם פעם אחרת טור ועב"י:
עונת נדרים לזכר ולנקבה - שולחן ערוך יורה דעה סימן רל״ג
עונת נדרים לזכר ולנקבה. שולחן ערוך יורה דעה סימן רל״ג - 1 סעיפים, ולצידם ש״ך, באר היטב, ביאור הגר״א, פתחי תשובה. לרבי יוסף קארו, בעברית.
יורה דעה · סימן רל״ג
סעיף א׳
עונת נדרים לזכר ולנקבה. ובו סעיף אחד:קטן בן י"ב שנה ויום אחד וקטנה בת י"א שנה ויום אחד אם יודעים לשם מי נדרו ונשבעו נדריהם נדר ושבועתם שבועה אע"פ שלא הביאו ב' שערות ובודקין שנת י"ג לזכר ושנת י"ב לנקיבה וקודם שיש י"ב לזכר וי"א לנקיבה אפילו יודעים לשם מי נודרים אינו נדר: הגה וגוערים בהם ומכין אותן שלא ילמדו לשונם בנדרים ושבועות ואם הוא דבר קטן וקל ואין בו עינוי נפש אומרים להם שיעמדו בנדרם ושבועתם כדי שלא ירגילו עצמם בזה. (רמב"ם פי"ב מהל' שבועות סמ"ג וכל בו): ומי"ג ויום אחד ואילך לזכר ומי"ב ויום אחד לנקיבה אע"פ שאין יודעים לשם מי נודרים נדריהם נדר:
ש״ך · יורה דעה סימן רל״ג
ב׳
ומי"ג ויום א' ואילך כו'. אע"פ שלא הביאו ב' שערות:
נחלת הכלל · Ashlei Ravrevei: Shulchan Aruch Yoreh Deah, Lemberg, 1888
באר היטב · יורה דעה סימן רל״ג
א׳
יודעים. אע"פ שלא הביאו שתי שערות. ש"ך:
נחלת הכלל · Torat Emet 357
ביאור הגר״א · יורה דעה סימן רל״ג
א׳
קטן כו'. עתוס' שם ד"ה אלו כו' וכן סתם מתני' כוותיה וקי"ל בפ"ד דיבמות (מ"ב ב') סתם במתני' כו':
ב׳
(ליקוט) אע"פ כו'. ממש"ש ולא היא רב המנונא מגופא כו' ואם איתא ל"ל לדקדק מדיוקא וטעמא דלאחר זמן כו' לידוק מגופא דהא רישא ג"כ בדאייתי ואפ"ה אינו כלאחר זמן. אבל מ"ש הרמב"ם דאף לאחר י"ג ג"כ אף בדלא הביא דבריו תמוהין דהא בהדיא אמרינן שם דוקא שהביא (ע"כ):
ג׳
וגוערין כו'. עבא"ח ס"ס שמ"ג ומש"ש:
ד׳
(ליקוט) ומי"ג כו'. אע"ג שלא הביא ב"ש. רמב"ם וכן משמע מלשון טוש"ע שסתמו וקאי אמש"ל אע"פ כו' אבל הלח"מ ומש"ל תמהו עליו וכ"כ הרע"ב במתני' שם ותי"ט וע"ה (ע"כ):
נחלת הכלל · Ashlei Ravrevei: Shulchan Aruch Yoreh Deah, Lemberg, 1888
פתחי תשובה · יורה דעה סימן רל״ג
א׳
אע"פ שאין יודעים. [עב"ה ועיין בספר לח"מ ומל"מ פי"א מהלכות נדרים ועיין בתשובות משכנות יעקב סימן נ"ז מ"ש בזה]:
נחלת הכלל · Ashlei Ravrevei: Shulchan Aruch Yoreh Deah, Lemberg, 1888
על הסימן הזה
שולחן ערוך יורה דעה סימן רל״ג, מתוך חלק יורה דעה. השולחן ערוך לרבי יוסף קארו הוא ספר ההלכה המרכזי של עם ישראל - פסקי ההלכה למעשה ערוכים בקצרה ובבהירות, מסודרים לפי נושאים בארבעה חלקים. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.
שולחן ערוך, רבי יוסף קארו - נחלת הכלל