קודם שיתפלל צריך לשהות - שולחן ערוך אורח חיים סימן צ״ג

שעה א'. תר"י הוכיח מגמ' דאע"ג דבכל מקום דקאמרי' שעה פי' שעה מועטת הכא פי' שעה א' מי"ב ביום זה לחסידים ולשאר עם די בשעה מועטת כמה שכתב סימן צ' סס"ך: כתוב בזוהר בראשית שיאמר ואני ברוב חסדך וגומר קודם בואו לב"ה:

כדי שיכוון. האר"י היה מתפלל תוך הספר כדי שיכוון מאוד (הכוונות) והכל לפי מה שהאדם מרגיש בנפשו:

הלכה פסוקה. נ"ל דהיינו שלא יעסוק בפלפול קודם התפלה אבל אם עסק בפלפול והתחילו הצבור להתפלל יתפלל עמהם ובפרט האידנא שאין מכוונין כ"כ:

לעמוד מתוכו להתפלל. נ"ל דוקא בדבר שאין בו טרדא דומיא דהלכה פסוקה:

דא"צ לפסוק. עססי' ק"ו עסי' ע' ס"ד וא"צ להתפלל מנחה שתים כיון דבשעת חובתו היה פטור מן הדין (דרישה בי"ד סי' שמ"א) וכנ"ל דלא כט"ז:

שעה אחת. תר"י הוכיחו מגמרא דאע"ג דבכל מקום דאמרינן שעה פירוש שעה מועטת הכא פירושו שעה אחת מי"ב שעות ביום ומיהו זהו לחסידים ולשאר עם די בשעה מועטת. מ"א:

שיכוין. האר"י ז"ל היה מתפלל תוך הספר כדי שיכוין מאוד. והכל לפי מה שהאדם מרגיש בנפשו. מ"א:

פסוקה. דהיינו שלא יעסוק בפלפול קודם התפלה אבל אם עסק בפלפול והתחילו הציבור להתפלל יתפלל עמהם ובפרט האידנא שאין מכוונין. כ"כ מ"א:

להתפלל. נ"ל דדוקא בדבר שאין בו טרדא דומיא דהלכא פסוקה. מ"א:

להתפלל. וא"צ להתפלל מנחה ב' כיון דבשעת חובתו היה פטור מן הדין. מ"א ודרישה בי"ד סי' שמ"א ודלא כט"ז בסי' ק"ח ס"ק א' ע"ש:

ס"ב באימה כו'. גמ' שם: והכנעה כו'. רש"י ד"ה כובד כו': לא מתוך כו'. שם לא א': ולא מתוך כעס כו'. כ"ה גי' הטור שם ועיין פ"ו דעירובין ס"ה א': כגון כו'. רש"י שם בברכות:

ס"ג והיינו כו'. תוס' שם ד"ה רבנן כו' וכ"ה בטור ע"ש:

ס"ד העוסק כו'. תוס' שם ד"ה ר"א בשם הירושלמי והרא"ש שם: פי' כו'. טור: וי"מ כו'. וכ"ה בתוספתא דברכות פ"ב כותבי ספרים תפילין ומזוזות מפסיקין לק"ש ואין מפסיקין לתפלה ר' אומר כשם שאין מפסיקין לתפלה כך אין מפסיקין לק"ש ר"ח בן עקביא אומר כשם שמפסיקין לק"ש כך מפסיקין לתפלה אר"א בר' צדוק כשהיה ר"ג וב"ד ביבנה היו עסוקים בצרכי צבור לא היו מפסיקין שלא להסיע מלבן:

ברכות ל'

שם ל"א ורש"י:

שם ל"א

ירו' שם

טור וב"י בשם רמב"ם וסמ"ג: