שלא לקרות כנגד מי רגלים - שולחן ערוך אורח חיים סימן ע״ז

שלא לקרות כנגד מי רגלים. שולחן ערוך אורח חיים סימן ע״ז - 2 סעיפים, ולצידם מגן אברהם, באר היטב, ביאור הגר״א, באר הגולה. לרבי יוסף קארו, בעברית.

אורח חיים · סימן ע״ז
סעיף א׳
שלא לקרות כנגד מי רגלים. ובו ב סעיפים:אסור לקרות כנגד מי רגלים עד שיטיל לתוכן רביעית מים ואז מותר ולא שנא על גבי קרקע לא שנא בכלי ובלבד שלא יהא עביט המיוחד להם [ודין עביט ע"ל סימן פ"ז] לא שנא היו הם בכלי תחל' וניתן עליהם מים לא שנא המים בכלי תחל':
סעיף ב׳
רביעית שאמרו למי רגלים של פעם א' ולשל שני פעמים שני רביעיות ולשל שלש שלשה: הגה וכן לעולם:

מגן אברהם · אורח חיים סימן ע״ז

א׳
פעם אחד. ואין חילוק אם השתין הרבה או מעט, [כ"מ]:
נחלת הכלל · Magen Avraham

באר היטב · אורח חיים סימן ע״ז

א׳
אחת. ואין חילוק אם השתין הרבה או מעט כ"מ מ"א. ובתשובת חכם צבי סי' ק"ב פסק דאם המי רגלים הם פחותים מרביעית דסגי ברוב מים לבטלן וא"צ רביעית דלא אמרינן רביעית אלא להקל שאף אם המי רגלים של פעם אחד הם מרובים מרביעית סגי ברביעית לבטלן. ובש"ג בשם ריא"ז מקיל יותר ומתיר דאם המי רגלים פחות מרביעית דא"צ מים אלא כנגד המי רגלים שוה בשוה ולא בעי רוב מים וכדאי לסמוך עליו באיסור תורה כ"ש באיסור דרבנן עכ"ל ע"ש:
נחלת הכלל · Torat Emet 357

ביאור הגר״א · אורח חיים סימן ע״ז

א׳
ס"א ול"ש כו'. טור ור"ל אפילו בכלי דאינו נבלע ומוכח ממש"ש ת"ר גרף כו' ומ"ר עצמן כו' מ' אף בכלי וערש"י ד"ה ומ"ר עצמן כו': ובלבד שלא כו'. ממ"ש ומ"ר עצמן כו' מ' דלעביט לא מהני: ל"ש כו'. כר"י ור"ז דמעשה רב כמ"ש בספי"ז דשבת וש"מ וערש"י בד"ה אייתי כו':
ב׳
ס"ב רביעית כו'. וצ"ע דאם השתין והפסיק באמצע צריך ב' רביעית ואילו היה משתין בפ"א א"צ רק אחת אבל העיקר נראה כהרשב"א שכ' דאפילו בתוך הרבה פעמים די ברביעית דומיא דכ"ש לת"ק דודאי אין חילוק וכ"ה בירושלמי א' כלי גדול וא' כלי קטן וכן הוא בה' שבת סי' ש"ב ס"י ועמ"א ודבריו דחוקים:
נחלת הכלל · Maginei Eretz: Shulchan Aruch Orach Chaim, Lemberg, 1893

באר הגולה · אורח חיים סימן ע״ז

א׳
ברכות כ"ב וכ"ה וכרבי זכאי
ב׳
טור והרשב"א
ג׳
שם בגמ'
ד׳
רמב"ם בפ"ג מהל' ק"ש:
נחלת הכלל · Maginei Eretz: Shulchan Aruch Orach Chaim, Lemberg, 1893

על הסימן הזה

שולחן ערוך אורח חיים סימן ע״ז, מתוך חלק אורח חיים. השולחן ערוך לרבי יוסף קארו הוא ספר ההלכה המרכזי של עם ישראל - פסקי ההלכה למעשה ערוכים בקצרה ובבהירות, מסודרים לפי נושאים בארבעה חלקים. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.
שולחן ערוך, רבי יוסף קארו - נחלת הכלל