דין מעות פורים לעניים - שולחן ערוך אורח חיים סימן תרצ״ד

ב' מתנות. משלו ולא משל מעות מעשר [של"ה] ואם בא להוסיף מוסיף משל מעשר [מהרי"ל בתשו' סי' נ"ו], וכתוב במאור דלא יתן להם קודם פורים דלמא אכלו להו קודם פורים:

בליל פורים. ובמדינתנו נותנין בשחרית קודם קריאת המגילה:

מבן כ' וכו'. זהו לדעת הר"ע ברטנורה אבל התי"ט כ' שהפוסקי' חולקים וס"ל דבן י"ג חייב ונשים פטורים בהג"מ כ' דנשים וילדים חייבים ולא ידעתי מנ"ל האי ואי' במשנה כל קטן שהתחיל אביו לשקול על ידו שוב אינו פוסק: במקום דנהיגי לתת המעות לחזן אין איסור בדבר דכל הנותן אדעתא דמנהג נותן [מ"ב סי' נ"ד] אבל לא נפקי בזה ידי מתנות לאביונים אא"כ מחלקים מהם לעניים:

אין משנין. כ' ב"י בשם הג"א מעות שחשב בלבו לחלקם ביום פורים אינו רשאי לשנותו עכ"ל ועבי"ד ססי' רנ"ח ובח"מ סי' רי"ב ס"ח:

ודוקא הגבאים אבל כו'. בטור משמע שאף בני העיר אין יכולין לשנות וכ"מ מל' רמ"א כאן אבל המרדכי כ' בהדיא דבני העיר יכולין לשנות וא"כ דינם כשאר צדקה כמ"ש בי"ד סי' רנ"ו ס"ד:

ובמקום שנהגו. אבל לכתחלה אין לנהוג ליתן לעכו"ם:

חייב כל אדם. כתב מו"ח ז"ל אפילו עני המתפרנס מהצדק' כמו בד' כוסות של פסח מה שאין כן בשאר צדקה שאינו חייב רק פעם אחד בשנה כדי לקיים מצות צדקה כמ"ש בי"ד סי' רמ"ח ורמ"ט:

אף לעכו"ם נותנים. מפני דרכי שלום ומבואר בב"י בשם הג"מ בעיר שלא הורגלו בכך זה הנותן פרוטה לעכו"ם גוזל לעניים ומראה בעצמו כאלו מקיים ומתנות לאביונים:

שתי מתנות. עיין פר"ח וביד אהרן. ואם נתן לאחד שיעור שתי מתנות אם יצא עיין הלק"ט ח"ב סי' ל"ט דנוטה לכאן ולכאן עיין שם. ולא יתן להם קודם פורים דלמא אכלי להו קודם פורים. וכתבו ב"ח וט"ז אפי' עני המתפרנס מהצדקה חייב כמו בארבע כוסות מה שאין כן בשאר צדקה שאינו חייב רק פעם אחת בשנה כדי לקיים מצות צדקה כמ"ש בי"ד סי' רמ"ח ורמ"ט:

ואין. דהיינו חיובא ליכא ומנהגא איכא דכתב לבוש ונוהגין ליתן מעות פורים בעד כל אחד ואחד אפי' בעד הילדים ונותנים המעוברות גם מהולד הגמ"נ ואיתא במשנה כל קטן שהתחיל אביו לשקול על ידו שוב אינו פוסק. במקום דנהיגי לתת המעות מחצית השקל לחזן אין איסור בדבר דכל הנותן אדעתא דמנהג נותן מ"ב סי' נ"ד. אבל לא נפקו בזה ידי מתנות לאביונים אא"כ מחלקים מהם לעניים מ"א. וכתב של"ה דמחצית השקל וכל שכן מתנות לאביונים ומשלוח מנות אין בא ממעות מעשר ואם בא להוסיף מוסיף משל מעשר מהרי"ל בתשובה סי' נ"ו ועיין כנה"ג וביד אהרן. ומעות שחשב בלבו לחלקם ביום פורים אינו רשאי לשנות. ב"י בשם הג"א וע' בי"ד ססי' רנ"ח:

נותנים. ולכתחלה אין לנהוג כן ליתן לעכו"ם. מג"א:

ס"א י"א שיש כו': ומאחר. ירושלמי פ"ק דשקלים סוף הלכה א' שלש תרומות נאמרו בפרשה כו' וע"ש פ"ב הלכה ד' והעמדנו עלינו כו' מכאן שאדם חייב לשלש שקלו כו' ע"ש ועפ"ח דברכות וע' תו' דמגילה כ"א א' ד"ה קורא: ואין חייב כו'. כמ"ש בפרש' מבן עשרים כו' ומ"ש בירושל' פ"ק הלכ' ה' ז' ב' שערות שם בשכבר נתן פ"א:

ס"ב אין משנין כו' ואין מדקדקין כו'. בגמרא שם אי' מגבת פורים לפורים מגבת העיר לאותה העיר ואין מדקדקין בדבר אבל לוקחין את העגלים ושוחטין ואוכלין אותן והמותר יפול לכיס של צדקה ר' אליעזר אומר מגבת פורים לפורים ואין העני רשאי ליקח מהן רצועה לסנדלו אא"כ התנה במע"אה ד"ר יעקב שאמר משום ר"מ ורשב"ג מיקל ופירש"י ואין מדקדקין לומר דיים בפחות אבל לוקחין כו' וכ"כ בהג"א דפ"ק דמגילה אבל הרמב"ם פי' ואין מדקדקין בדבר ר"ל כל הפושט יד כו'. והשמיט מש"ש אבל לוקחין כו' והוא כגי' הרי"ף ורא"ש שם מגבת פורים לפורים ואין מדקדקין בדבר ואין העני רשאי ליקח כו': ודוקא כו' אבל כו'. ע' תוס' ד"ה ר"א כו' ופ' כת"ק והרי"ף ורא"ש כ' שם דלית הלכתא כוותיה אלא כרשב"ג דמיקל דר"מ אזיל לשיטתו כמ"שש וקי"ל כמתני' שסתם שם באחרונ' אם החליקה פטור כו' וכ"ש להני אמוראי דלא מוקמי כלל למתני' כר"מ ועוד דבמתני' לצבוע לו אדום קי"ל כר"י כמש"ש בפ"ק שם ובפ"ק דע"ז. וגי' שלנו צ"ע שמתחיל בדברי ר"א ומסיים בדברי ר' יעקב שאמר משום ר"מ וגי' הרי"ף נכונה וז"ש דר"מ אזיל לשיטתו. וז"ל ירושל' פ"ק דמגילה הלכה ד' אין משנין במעות פורים הא שאר כל המעות משנין אלא כל המעות עד שלא ינתנו לגזברין את רשאי לשנותן כו' ועי"ד סי' רנ"ט:

ס"ג אין מדקדקין כו'. ג"כ כגי' הרי"ף וכ"ה בירושלמי שם:

ס"ד במקום שנהגו. גיטין ס"א א' ועט"ז ומ"א: במקום. ע' בחולין קל"ד ב':

מהא דתני ר' יוסף מגילה ז'

בריית' כמציעא ע"ח

שם

ר"מ בשערי אפרים

מרדכי בפרק קמא דמגילה: