דין תענית אסתר - שולחן ערוך אורח חיים סימן תרפ״ו

בחנוכה וכו'. וב"ח כתב דבחנוכה אסור להתענות לפניו, ובאמת יש נוהגים להתענו' לפני חנוכה תמור' ערב ראש חדש ואין לשנות מנהג' אבל לכתחלה לא ינהוג כן על כל פנים אסור לגזור בו תענית צבור (ראב"ח סימן ה') ואף ביום שלאחריו אסור (כ"ה):

מתענין בי"ג. ויש מתענין לילה ויום (כ"ה):

להתענו' ביום ה'. אבל בערב שבת אין קובעין תענית בתחלה מפני כבוד השבת (מ"מ ב"ח הגמ"נ) עמ"ש סוף סי' רמ"ט: מהרי"ל לא הי' מגיד ההלכ' בתענית אסתר מפני שטרודים לקנות צרכי פורים אם לא כשחל פורים ביום א' ובהגמ"נ הוכיח מהגמרא שאפי' בפורים היו רגילים ללמוד לפני רבם:

לא יפרשו. אפי' ההולך בדרך וקשה עליו התענית (ב"י ש"ל):

ג' ימים. פירוש בה"ב אחר פורים (ב"י סי' תכ"ט ע"ש), משנכנס אדר מרבין בשמחה ומי שיש לו דין עם עכו"ם ישפוט באדר, יכולים בני עיר לתקן בהסכמ' ובחרם עליהם ועל הבאים אחריהם לעשות פורים ביום שנעשה בו נס (הר"מ אלשקר מ"ט) (ועיין בס' משא מלך ח"ז סי' ט"ו): ומי שנעש' לו נס באדר לעשו' פורים י"א לעשות בשנ' עיבור באדר שני וי"א לעשותו באדר ראשון אא"כ נעשה הנס בשנת העיבור באדר שני (הר"ש הלוי י"ו) עמ"ש סי' תקס"ח ס"ז ומ"ש שם דמוכח דיש לעשות באדר שני:

מותר להתענות לפניהם. דהוה אמינא דאסור משום דכתיב במגילת תענית שאותן ימים שאין מתענין בהם שחכמים עשאום יום טוב גם לפניהם ולאחריהם אסור ואף דבטל' מגילת תענית בשאר יום טוב הנזכרים שם מ"מ בחנוכה ופורים לא בטלה ואסור להתענות בהם קמ"ל דמכל מקום מותר להתענות לפניהם ולאחריהם דלענין זה בטל' מגילת תעני' אף בחנוכ' ופורי':

ולמחר ביום ו' יתענו כו'. נראה דאין לסמוך על זה למעש' שהרי הביא ב"י בשם המ"מ הא דמתער' ביום ה' לפי שא"א לאחר עד יום א' שהוא פורי' וכן אין מתענין בע"ש מפני כבוד שבת ואע"פ שנפסק' הלכה בע"ש מתענ' ומשלים דוקא כשבא זמנו הקבוע לו בע"ש אבל כשהוא נדח' מזמנו אין קובעין לו בע"ש. וכ"מ בתשו' הגאונים עכ"ל הרי דאף ביחיד אין להתענו' בע"ש דהא ההיא דמתענ' ומשלים מיירי ביחיד בפרק בכל מערבין דקאמר הני בני בי רב דיתבי בתעניתא בע"ש מהו לאשלומי ועל זה אמרו שם מתענה ומשלים ואפ"ה הוצרכו לתרץ דדוקא שם שזמנו קבוע כו' ממילא כאן שנדחה אין להתענות בע"ש ואת"ל דהרב המגיד קאי על מה שכתוב בפ"ב דתענית דבט"ב שחל בע"ש דמתענ' ומשלים והיינו בתענית צבור מ"מ כיון שכבר כתב רמ"א בסי' רמ"ט דבתענית יחיד לא ישלים וכאן שצריך להשלים לא יתענ' בע"ש ותו נראה דאם יתענה תענית אסתר בע"ש יצטרך להשלים עד צאת הכוכבים דכן דינו וא"כ היאך יעלה על הדעת שבזמנו הקבוע לו ע"פ חכמים ליום ה' לא יתענה מפני סעודת מילה ובע"ש יתענה עד הלילה וכבר נכנס שבת ומה לי מתענה מקצת שבת או כולו הלכך הך הורא' לאו דסמכ' היא אלא יאכל סעודת המיל' בליל' כמו בי"כ וט"ב וא"ל דכאן אסרו לקבוע תענית אסתר בע"ש מפני כבוד שבת ולעיל סי' רמ"ט הביא הטור דרך אנשי מעשה להתענות בע"ש ל"ק דהתם מיירי שאין מבטלין עונג שבת עבור זה ומדרכם לאכול בתאוה טפי כשהם מתענים משא"כ רוב העולם הם חלושים אחר התענית וע"כ אין לקבוע התענית בע"ש כנ"ל:

מותר. וב"ח כתב דחנוכה אסור להתענות לפניו ועיין סי' תר"ע ס"ק ב' מש"ש. וע' יד אהרן:

בי"ג. ויש מתענין לילה ויום. כנה"ג. מהרי"ל לא היה מגיד ההלכה בתענית אסתר מפני שטרודים לקנות צרכי פורים אם לא כשחל פורים ביום א' ובהגמ"נ הוכיח מהגמרא שאפי' בפורים היו רגילים ללמוד לפני רבם:

מצטערים. וכ"ש יולדת כל שלשים יום:

לא יפרשו. אפי' ההולך בדרך וקשה עליו התענית. ב"י ש"ל:

לאכול. משמע אפי' יותר מיו"ד. וט"ז כתב דאין לסמוך על הג"ה זו אלא יאכל סעודת המילה בלילה כמו בט"ב ע"ש. משנכנס אדר מרבין בשמחה. ומי שיש לו דין עם עכו"ם ישפוט באדר. כתב ר"מ אלשקאר סי' מ"א דיכולין לתקן בני העיר בהסכמת וחרם עליהם ועל הבאים אחריהם לעשות פורים על שנעשה להם נס ואף שהולכים לעיר אחרת להשתקע חל עליהם ומי שנעשה לו נס באדר ונדר לעשות לו פורים י"א לעשות בשנת עיבור באדר שני וי"א לעשותו באדר ראשון אא"כ נעשה הנס בשנת העיבור באדר שני הר"ש הלוי סי' י"ו ועיין מ"ש סי' תקס"ח סעיף ז' (ובמג"א חולק עליו. ובספר אליה רבה דחה דבריו בסימן תרפ"ה עיין שם). כתב כנה"ג מי שמתענה יום שנעשה לו נס ואירע בשבת יתענה בערב שבת:

ג' ימים. פי' בה"ב אחר פורים ב"י סימן תכ"ט ע"ש:

ס"א בחנוכה ופורים כו'. ר"ל ואע"ג דאמרינן בפ"ק דר"ה י"ט דחנוכה ופורים לא בטלה מגילת תענית ה"מ להימים עצמן ולכן מתענין י"ג באדר. עש"ו. וא"צ לזה דפורים דברי קבלה הוא ודברי כו' כמ"ש שם י"ט א' וז"ש מגילה ה' לא נצרכה כו' ר"ל דלענין הספד ותענית הם ימי פורים לכל ואף במלאכה הוי ס"ד שהן לכל אבל משום שלפניהם ואחריהם לא ולכן נ"ק משום לאחריהם ואף לפניהם אי איקלע מילתא ובטליה לניקנור כמ"ש בתענית י"ח א' וע' מרדכי בשם רשב"ט שכ' דמדכללינהו בירושלמי שאמרו בכל מתענין חוץ משבת וי"ט ור"ח וחנוכה ופורים ש"מ דכולם שוין וכ"מ ברז"ה ובר"ן פ"ב דתענית ואע"ג דבירושלמי מ' דגם לפני פורים יש לאסור מפני יום שלפניהם הירושלמי פליג אגמרא וס"ל דדברי קבלה אינן כד"ת. ועיין תוס' שם י"ח א' ד"ה רב כו'. והרי"ף חולק בספ"א דמגילה ואוסר לפניהם ולאחריהם ומ"מ בלפני פורים כת' שאסור בהספד לחודיה וטעמו משום תענית אסתר וכ' שם ואע"ג דר' יוחנן פסק בדלא למספד כר"מ לא קי"ל כוותייהו דהא רב אשי קאמר שם כל שלאחריו כו' והוא כר' יוסי וז"ש כאן בש"ע לפניהם ולאחריהם. אבל הר"ן בספ"ב דתענית פסק כר' יוחנן. ודברי הרי"ף הנ"ל במגילה שם צ"ע שכת' דלפניהם ולאחריהם אסורין בהספד וזהו דלא כרב אשי וכן בירושלמי פריך על יום נקנור לית הוא עצמו מפני שהוא יום שלפני י"ד ומשני להודיעך שהוא אסור בהספד והביאו הר"ן בתענית שם ונראה שאינו דברי הרי"ף וכ"כ הר"ן שם:

ס"ב ואם חל. כמ"ש בתענית כ"ז ב': ותענית זה כו'. דלא כר"ת שכ' דתענית קבוע הוא וכ"כ הראב"ד דז"ש דברי הצומות כו'. וליתא דהא בימיהם היתה מי"ט הכתובים במגילת תענית ובירושלמי הנ"ל לית הוא עצמו כו' שלפני י"ד כו' שהוא אסור בהספד אלמא אף בלא"ה היה אסור בהספד ותענית וא"ל בהספד לחוד כמ"ש הר"ן בספ"ב דתענית דלישנא דירושלמי לא מ' כן מדקאמר להודיעך כו' וכן קשה על הרא"ש שכ' בס"ת ולמאי דפרישית לעיל כו'. ומ"ש דברי הצומות כת' הר"ן שכבר פי' דקאי על ד' צומות וה"ק תקבלו עליהן לעשות שמחה כמו שקבלו דברי הצומות מכבר ומזה כת' הר"ן דזעקתם קשה דד' הצומות אינן לזעקה ותפלה וא"ל דקבלו לצום ומשנבנה בה"מ בטלה כמו שבטלו ד' צומות אז דא"כ נ"ל ליום ניקנור הא בלא"ה הוי לששון ולשמחה כמו הד' צומות וכמו דפריך בפ"ק דר"ה על ג' בתשרי: כגון כו'. דאנו אין מתענין אפי' בראשונות ואחרונות כמ"ש בספ"ק דתענית ולא אמרו אלא בת"ב וביה"כ כמ"ש בפ"ד דפסחים ופשיטא לחולה שאין כו': ואפי'. דאף בד' תעניות אמרו בר"ה י"ח ב' רצו אין כו' רק משום ופורץ גדר כמ"ש הרמב"ן: ויפרעו ואח"כ. שתענית זה אינו קבוע כמ"ש במס' סופרים שהיו מתענין אחר פורים מפני נקנור וחבריו וע' ר"ן שם: אבל שאר. כמ"ש בתענית י"א א': ומה חל. דבעל הברית מותר אף בשאר תענית אף שאינן נדחין חוץ מת"ב כמש"ש י"ב א' ועירובין מ"א א' דאר"א ב"צ כו' וכתבו תוס' בר"ה י"ט א' ד"ה אסורין דוקא בט"ב דחמיר אבל בשאר תענית א"צ להתענות כלל מדקאמר לפניהם ולאחריהן מותרין ולרבנן בלא השלמה וע"כ בי"ט אף בכה"ג אסור וכן חתן ביום חופתו וע' במ"א סי' תקנ"ט ס"ק י"א בשם ר"ש הלוי ע"ש:

תוס' תענית י"ח וכן כ' הרא"ש בפ' קמא דמגילה

הרא"ש שם אהא דאיתא שם ב' י"ג זמן קהלה לכל הוא

טור בשם מסכת סופרים ואע"פ שאותן היו בניסן לא רצו להתענות בניסן לפי שנגאלו בו אבותינו והוקם המשכן