סדר קריאת התורה בחנוכה - שולחן ערוך אורח חיים סימן תרפ״ד

בשל חנוכה. ומקצת שוש אשיש עיין סימן תכ"ה ס"ב וי"א דבשבת שני מפטירין שוש אשיש [לבוש]:

ובב' קורא א' בשל ר"ח. דתדיר קודם ומפטיר רני ושמחי דהא דתדיר קודם היינו להקדי' אבל לדחות פרסומא ניסא עדיף ובתוספ' סוכה דף נ"ד ע"ב משמע דס"ל דאפי' לדחות תדיר קוד' ע"ש ויש ליישב:

א"צ לקרות יותר. דאין משגיחין בחנוכה:

לקרות חמישי. ויאמר קדיש אחריו ואם אמר קדיש אחר הרביעי לא יאמרנו אחר החמישי (תשו' מהרי"ל סי' רי"ב) עסי' רפ"ב ס"ו וססי' קמ"ז ואפי' נזכרו בקריא' הרביעי אל יקרא הוא בחנוכה דאין מדלגין כמ"ש סי' קמ"ד (ב"י ש"ל):

צריך להפסיק. אף על גב דאין מעבירין על המצות הכא מעכבות דדמי להקדים תפילין של ראש לשל יד (שם):

קורין בקרבנות הנשיאים. בטור כתב ומפרש בפסיקתא משום שנגמר מלאכת המשכן בכ"ה בכסליו עכ"ל. והיינו דהקמת משה את המשכן לא היה עד ר"ח ניסן ואז הקריבו הנשיאים קרבנם ואנו קורין פ' הנשיאים בחנוכה אחר השלמת המשכן:

בברכת כהנים. הטעם לפי שנעשה הנס ע"י כהנים כ"כ הטור:

בשל ר"ח. דתדיר קודם ואע"פ שיש בשל חנוכה פרסומי ניסא לית לן בה כיון דעכ"פ יקראנה אח"כ כ"כ התו':

ואם טעה והתחיל כו'. כן כ' האבודרהם וז"ל מדקתני מעכבות משמע שאם הניחה כן לא יצא דצריך להניחם כסדר מצותן עכ"ל משמע דעתו דגם בחנוכה ור"ח כן אם הקדים בחנוכה דצריך לחזור כסדר שאמרו חז"ל והוא תמו' הפלא ופלא חדא דהאי גמרא שהוא מביא לענין תפילין ליתא בשום דוכתא בתלמוד ותו דאדרבא מבואר בסי' כ"ח בב"י וז"ל ולפ"ז אם אירע שפגע בשל ראש תחלה צריך להעביר על אות' מצוה ויניח של יד תחלה וכ"כ הרא"ש והרמב"ם דלא כנ"י שכתב שיניח של ראש תחלה ולא יעבור על המצו' עכ"ל משמע דלכ"ע אם הניח של ראש תחלה ואח"כ של יד דודאי א"צ להסיר אותם ולחזור ולהניחם כסדרן ואין בזם שום דיעה או סברא לעשות כן וכ"פ בש"ע סי' כ"ה אם פגע בשל ראש תחלה צריך להעביר על אותה מצו' ויניח של יד תחלה כו' ולא אמר רבותא גדולה דאפי' כבר הניח של ראש תחל' ואח"כ של יד צריך להסיר' אלא פשיטא שזה אינו אלא כיון שכבר הם על ראשו וידו בדיעבד קיים עכ"פ מצות תפילין דהא הטע' בגמ' שם דכתיב והיו לטוטפו' בין עיניך כל זמן שבין עיניך יהיו שנים וכיון שיש כאן בראשו וידו שנים די בכך דהא אע"ג דבשעת התחלה לא עביד שפיר מ"מ בהוייתן עליו יש כאן בדין והכי נמי בקריאת חנוכה קודם ר"ח בדיעבד יצא ואע"ג דעבר על תדיר קודם. והכי מוכח בפ' כל התדיר (זבחים דף צ"א) דמבעיא לן בתדיר ושאינו תדיר וקדם ושחטי' לאינו תדיר מאי מי אמרי' כיון דשחיט ליה מקריב ליה או דלמא דמאחר בדמו עד דמקריב ליה בתדיר והדר מקריב ליה בשאינו תדיר ואי סלקא דעתך דאם עבר על תדיר קודם לא יצא אפי' דיעבד מאי מספקא ליה לתלמודא בזה לענין היאך יעשה אחר קדימה זו דהא פסול לגמרי תכף שעבר על תדיר קוד' אלא ודאי דמכח זה אין שייך פסול ותו ראיה ממ"ש שם בזבחים דתפלת המנחה קודם למוספין משום דמנחה תדיר טפי ומדמי ליה לשאר תדיר ואנן קי"ל בסי' רפ"ו דאם עבר והקדים תפלת המוסף למנחה יצא כו' אלא לכתחלה צריך להקדים המנחה עכ"ל. וא"ל ממ"ש בסי' ק"ח בשכח להתפלל מנחה בשבת והתפלל ב' במוצ"ש והבדיל בשנייה ולא בראשונה דראשונה לא עלתה לו כיון שצריך להתפלל תפלת החוב ברישא וצריך להתפלל פעם ג' ולא אמרי' דסגי בדיעבד מה ששינה והתפלל של תשלומין ברישא דשאני התם דשל התשלומין אין זמנה כלל באותה שעה כיון שצריך להתפלל של חובת שעתי' והוה כמתפלל תפלה שלא בזמנה מה שא"כ במוסף ומנחה ששניהם זמנם אלא שיש למנחה מעלת תדיר דיש טפי מעלה לחובת שעתיה ממעלת התדיר על אינו תדיר וכבר כתבתי מזה בסימן ק"ח ע"ש ע"כ נראה לעניות דעתי דהאי פיסקא דרמ"א לאו דסמכא הוא וכיון דפתח בדיעבד בשל חנוכה אין מחזירין אותו לחזור ולקרות בשל ר"ח תחלה ותו דאיכא פלוגתא אם צריך לחזור ולברך על מה שחוזר לקרות כנזכר בסימן ק"מ והיאך נאמר שיפסיק ויתחיל לקרות בשל ר"ח ויכניס עצמו לספק ברכה אלא העיקר דבדיעבד קורא הכהן בשל חנוכה ואחר כך יקרא לאחרים בשל ר"ח כנ"ל וכ"כ לי הרב מהר"ר נפתלי כ"ץ ז"ל בתשובה רק שהוא בא לפלפל בפירוש הגמרא שמביא האבודרהם ואמרתי לו שאין זה כלל בגמרא כמש"ל ונתחרט על זה ואמר אנא סמכתי עליו וסברתי שהוא בגמרא אבל באמת אינו כלל בגמרא: כתוב בתשובת מהרי"ל סי' ר"י פעם אחת שכח החזן וקרא רביעי על ובראשי חדשיכם ואמר קדיש וקרא הרביעי ג"כ פ' חנוכה והורה שם שא"צ לחזור ולו' קדיש אחר קריאת חנוכה ומ"ש דהרביעי קרא ג"כ פ' חנוכה כבר נתבאר בש"ע דצריך לקרות חמישי על פ' חנוכה:

בשל חנוכה. ומקצת שוש אשיש עיין סימן תכ"ה סעיף ב'. וי"א דבשבת שני מפטירין שוש אשיש. לבוש:

א"צ לקרות יותר. דאין משגיחין בחנוכה:

לקרות חמישי. ויאמר קדיש אחריו ואם אמר קדיש אחר הרביעי לא יאמרנו אחר החמישי תשובת מהרי"ל סימן רי"ב. ועיין סימן רפ"ב ס"ו וססי' קמ"ד ואפי' נזכרו בקריאת הרביעי אל יקרא הוא בחנוכה דאין מדלגין כמ"ש סימן קמ"ד. ב"י ש"ל מ"א:

להפסיק. והט"ז כתב דהאי פסקא דרמ"א לאו דסמכא הוא ואינו צריך להפסיק אלא קורא כהן בשל חנוכה ואח"כ יקרא לאחרים בשל ר"ח וכתב שכן הסכים הרב הגאון מוהר"ר נפתלי כ"ץ ז"ל ע"ש ועיין בגינת ורדים חא"ח כלל א' סי' ל"ו:

ס"א ומתחילין. דהנס נעשה על ידם. טור: וי"א. מבואר: ביום שני. וי"א. תליא בפלוגתא דלעיל סי' ת"ד ס"ג ע"ש וטעם ס' הראשונה שאין לקרות שלא מענין היום כמ"ש ברפ"ג דמגילה שאני התם דאפשר כו' וס' שניה ס"ל דמיום המחרת אינה שלא מענין היום וכ"כ תוס' סוף סוכה נ"ה א' ד"ה אתקין ע"ש. וראיה ממעמדות שהיה דולג בבראשית וקורא יהי רקיע ובתוספתא פ"ב דמגילה משמע כסברא ראשונה: וקורין פרשה. כדי לסיים בנרות טור וע' בפסיקתא דפ' בהעלותך:

ס"ב ומפטיר. תוס' דשבת כנ"ל:

ס"ג ואם טעה החזן. ואם טעה. מדאמרי' שם אין משגיחין בחנוכה:

משנה מגילה ל"א דאי' בפסיקתא שבכ"ה בכסליו נשלם מלאכת המשכן טור

שם בשם יש מקומות

שם בטור

שם

שם

בריי' שם במגילה

שם ואע"ג דנרות דשלמה קדימי טפי אפ"ה עדיפא לן דזכריה דנבואות עתיד נינהו ר"ן

מימרא דר' יצחק נפחא מגילה כ"ט

במאי דסליק מיניה ועוד דפרסומי ניסא עדיף הרא"ש

מימרא דר' יצחק שם

רוקח והכל בו בשם רש"י