סדר הברכה וההדלקה - שולחן ערוך אורח חיים סימן תרע״ו
סדר הברכה וההדלקה. שולחן ערוך אורח חיים סימן תרע״ו - 5 סעיפים, ולצידם מגן אברהם, ט״ז, באר היטב, ביאור הגר״א, באר הגולה. לרבי יוסף קארו, בעברית.
אורח חיים · סימן תרע״ו
סעיף א׳
סדר הברכה וההדלקה. ובו ה סעיפים:המדליק בליל ראשון מברך שלש ברכות להדליק נר חנוכה ושעשה נסים ושהחיינו ואם לא בירך זמן בליל ראשון מברך בליל שני או כשיזכור:
סעיף ב׳
מליל ראשון ואילך מברך שתים להדליק ושעשה נסים: הגה ויברך כל הברכות קודם שיתחיל להדליק (מהרי"ל):
סעיף ג׳
מי שלא הדליק ואינו עתיד להדליק באותו הלילה וגם אין מדליקין עליו בתוך ביתו כשרואה נר חנוכה מברך שעשה נסים ובליל ראשון מברך גם שהחיינו ואם אחר כך בליל ב' או ג' בא להדליק אינו חוזר ומברך שהחיינו:
סעיף ד׳
אחר שהדליק אומר הנרות הללו אנו מדליקין על התשועות ועל הנסים ועל הנפלאות וכו':
סעיף ה׳
יתחיל להדליק בליל ראשון בנר היותר ימיני ובליל ב' כשיוסיף נר א' סמוך לו יתחיל ויברך על הנוסף שהוא יותר שמאלי כדי להפנות לימין וכן בליל שלישי כשיוסיף עוד א' סמוך לב' נרות הראשונות יתחיל בנוסף ובו יתחיל הברכה ואח"כ יפנה לצד ימין וכן בכל לילה נמצא שתמיד מברך על הנוסף שהוא מורה על הנס שהרי בתוספות הימים ניתוסף הנס:
שלחנוכה תיבה א' (רש"ל) וע' הטעם בשל"ה וכ"כ מט"מ, בזמן הזה ולא ובזמן, לזמן הזה למ"ד בחיר"ק [רש"ל מט"מ], אם שכח והדליק נר א' פחו' מן הראוי ידליק עוד ולא יברך כי הברכ' שעשה בתחלה על חיוב כל הנרות עשה [ב"י סי' תרע"ב א"ח ד"מ] ועמ"ש ססי' תרנ"א: אין מדליקין עליו. ורש"ל פסק דאע"פ שהדליקו עליו צריך לברך אבל המשתתף בפריטי ושומע ברכה מבע"ה א"צ לברך (ב"ח וכ"מ ברא"ש) ומ"מ נ"ל דספק ברכות להקל וכ"מ בתוס' (סוכה דף מ"ו) שהקשו למה תקנו בחנוכה ברכה לרואה (ולמה לא תירצו דשאני נ"ח דאיכא מצוה בראיה) משא"כ בלולב וסוכ' דאין מצוה בראייתן אלא בישיבתן בה:
ב׳
אינו חוזר וכו'. אבל אם אשתו הדליק' עליו בראשון צריך לברך בליל שני שהחיינו דאשתו אינה פוטרת גופו אלא ביתו [ב"ח] ול"נ פשוט דלהפוסקים כשאשתו מדלק' עליו א"צ לברך על הראי' א"כ ה"ה דא"צ לברך שהחיינו כשמדליק וכ"מ בר' זירא דסמך על אשתו ואי ס"ד לא לפטר גופו אם כן ה"ל להשתתף ליפטור גופו אלא ע"כ נפטר לגמרי וכ"מ מהרי"ל סי' קנ"ז [עמ"ש סי' תרע"ז] וכ"כ הע"ש בשם כ"ג מה"ב:
ג׳
אומר הנרות וכו'. אחר שהדליק נר ראשון אומר הנרות ויהיו ל"ו תיבו' מלבד ב' תיבות הראשונו' רמז למנין הנרו' [רש"ל] ובהני תיבות הנרת הללו יש ח' אותיות רמז לח' ימי חנוכ':
ד׳
בנר היותר ימיני. ואין חילוק בין אם מדליק בימין הפתח או בשמאל הפתח [ב"י] אבל רש"ל כ' דכשהם מונחים לימין הפתח צריך להתחיל בנר הימיני שהוא סמוך לפתח והמדקדק יניח' באורך כשפוד שיהא כולן שוין בטפח הסמוך לפתח ויתחיל בשמאל ויפנה לימין וכ"כ הב"ח ומט"מ כ' בשם רש"ל שיניחם בתוך חלל הפתח כמו המזוזה: כתב הב"ח מ"כ אדם שהדליק יכול להדליק לאשה ולברך וכגון שעומדת אצלו בשעת הברכה אבל בע"א אין לברך כיון שהמצוה מוטלת על גוף האדם עכ"ל ועסי' ח' מ"ש בשם הג"מ דמשמע דאחר יכול לברך והיא תדליק ועמ"ש סי' תל"ב ס"ב, כ' הב"ח כשאחר מברך יברך על הדלקת נר חנוכ' עכ"ל ובר"ן פ"ק דפסחים גבי הפרשת תרומות לא משמע הכי:
מליל ראשון ואילך כו'. בגמ' מאי ממעט ממעט זמן ונמעט נס נס כל יומי איתי' פירש"י שהרי כל ח' הדליקו מן הפך אבל זמן משהגיענו להתחלת הזמן הגיענו עכ"ל פי' דבריו שלענין זמן אנו מברכי' לו יתברך שנתן לנו חיות עד זמן שנעשה בו נס והיינו שנתן לנו חיות שנה תמימה על העבר אבל מיום ליום אף שנתוסף נס אין שייך לברך על נתינת חיות יום נוסף אלא די בהתחלת הזמן כנ"ל:
ב׳
קודם שיתחיל. דבעי' ברכה עובר לעשייתה:
ג׳
ואינו עתיד להדליק כו'. ברש"י כתו' מצאתי בשם ר"י ב"ר יהודה שאמר משום רבינו יעקב דלא הוזקק' ברכ' זו אלא למי שלא הדליק בביתו עדיין או ליושב בספינ' עכ"ל מל' עדיין משמע לכאורה אע"פ שאח"כ ידליק בביתו אבל הטור לא פי' כך דבריו אלא לשון עדיין לאו דוקא דגם אח"כ לא ידליק וע"כ מדמה אותו ליושב בספינ' דמסתמא לא ידליק כל הלילה אבל אם ידליק אח"כ באותה לילה לא יברך אראיי' כיון דיוכל לברך אח"כ על ההדלקה:
ד׳
וגם אין מדליקין עליו משמע דאם אשתו מדלקת עליו בביתו אין מברך על הראיי' אבל במרדכי כתוב וז"ל קא מדלקי עלי בגו ביתאי ומ"מ צריך לראות כדאמר בסמוך הרואה יומא קמא כו' עכ"ל והר"ן כ' כדברי רבינו מטעם שלא מצינו יוצא במצו' שיתחייב לחזור ולברך על הראיי' והב"י כ' ע"ז וכ"כ המרדכי והוא תימא שהוא חולק ע"ז במי שהדליק' אשתו עליו ומ"מ לענין הלכה ודאי קי"ל בספק ברכות להקל מכ"ש בזה שהמרדכי הוא יחיד נגדם וכפסק הש"ע:
ה׳
אחר שהדליק יאמר הנרות. רש"ל כ' אחר הדלקת הראשון שהוא עיקר יאמר הנרות הללו כו' ויגמור ההדלקות בעוד שאומר הנרות כו' ובנוסח הנרות יש ל"ו תיבת נגד הנרות של חנוכה מלבד אלו ב' תיבות הנרות הללו כלומר הנרות הללו הם ל"ו ע"כ:
ו׳
יתחיל להדליק כו'. בת"ה כ' סי' ק"ו דבני ריינוס מתחילין להדליק בנר יותר שמאל ופונה לצד ימין מטעם כל פינות כו' וכן עשה מהר"ם ובני אוסטריי"ך מתחילים לצד ימין ומדליקים כדרך שאנו בני ברית כותבין וכ' להשוות הדיעו' האלו דבמקו' שאין מזוזה בחדר ממילא צריך להדליק בימי הכניס' בצד הטפח הסמוך לפתח כדאי' במרדכי וא"כ הנר שהוא כנגד ימינו הוא הסמוך לפתח לעולם ובו צריך להתחיל שהוא עיקר המצוה דבדידי' לחוד הוי סגי אי לא הוי בעי למיהוי מן המהדרין אבל בני ריינו"ס מיירי שיש לו מזוזה בחדרו וא"כ הוא צריך להדליק בשמאל הכניסה וא"כ נר הסמוך לפתח לעולם נגד שמאלו וא"ת א"כ מה צריך מהר"מ לטעם דכל פינות כו' תיפוק לי' משום האי טעמא דצריך להדליק תחלה בטפח הסמוך לפתח וי"ל דנ"מ אם היו הנרות מסודרים מצד הפתח לצד דופן שכנגד הפתח כמו אם הפתח במזרח והנרות מסודרים ממזרח למערב שאז צריך להפוך פניו לדרום ולהתחיל בנר שסמוך לפתח ולא יהפוך פניו לצפון ויתחיל באותו הנר משום כל פנות כו' עכ"ד והב"י כ' ע"ז ונראה שהמנהג בני ריינוס הוא הנכון וכמ"ש מהרי"ק שצריך להדליק בכל לילה על הנר הנוסף וכמ"ש כאן בש"ע ואין לחלק בין היכא שהנרות בימין הכניס' להיכא שהם בשמאל הכניס' וכן אנו נוהגים עכ"ל וכ' רש"ל המדקדק יניח לאורכו בטפח הסמוך לפתח שאז כולן שוין בענין טפח הסמוך לפתח שכולן סמוכין בכניסת הפתח ואז ידליק משמאל לימין ויתחיל לעולם בנר השמאלי ויוסיף לימין ובב"ה שהמנור' לדרום מונחים בין מזרח למערב ויפנה משמאל לימין עכ"ל ובלבוש כ' וז"ל ואומר אני שאין פי' כל פינות כו' כמו שהם מפרשים אלא פירוש' נ"ל היא כדרך הכתיבה שאנו כותבין כו' וכ"מ מהקפת המזבח שהיה הכהן עולה בדרום והתחיל בקרן דרומית מזרחית ואח"כ מזרחית צפונית וכו' ואם הי' כהן יכול לעמוד במקומו לזרוק הרי הוא כמ"ש כו' והאריך בסברא של טבע בני אדם כשפונ' עצמו בטבעו הוא פונה כך כגון במחול וכן נ"ל הלכה למעשה כבני אוסטריי"ך עכ"ל. ונ"ל דבריו נכונים שמ"ש חכמים כל פינות וכו' פירוש התחלת הפינה ויש לך ימין ושמאל אז אנו אומרים כל שאתה מתחיל תפנה לימין והיינו בפעם הראשון שיש ב' או יותר לפניך תדליק היותר ימיני שלך ואילו נפרש שתדליק ראשון בשמאלי כדי שאח"כ תפנה לימין קשה למה יהיה הסוף עדיף יותר מהתחלה של ההדלקה שהיא עיקרית אלא ודאי מסתבר לפ' על ההתחלה כשאתה בא ויש לפניך שני צדדים תקח לך הימין ואח"כ תלך לשמאל של אותו ימין וע"כ נהגתי בעצמי הדרך היותר נכון לפע"ד שלסדר הנרות באורך סמוך להפתח כמ"ש רש"ל כדי שיהיו כל הנרות בטפח הסמוך לפתח (ולהדליק בלילה ראשונה בנר שאצל הכותל ובליל שני יוסיף לו נר שני סמוך לו לצד החלל החדר ויתחיל בנר הנוסף ויסיים בנר שאצל הכותל וכן בכל לילה שאח"כ יוסיף נר לצד חלל החדר ויתחיל בו שהוא ימיני שלו ויסיים באותו שאצל הכותל ואם א"א לסדר כן יסדר אותם על הכותל בשורה מצד ימין הפתח ואע"פ שהאחרים שיוסיף לא יהיו כולם בטפח הסמוך לפתח אין חשש בזה כיון שהנר הראשון הוא באותו טפח סגי ויתחיל בכל לילה בנוסף שהוא ימין המזומן בפני האדם וידליק אח"כ עד נר שאצל הכותל כנ"ל נכון וכן בב"ה שמסדרין אותם במנורה ממזרח למערב ידליק בלילה הראשונה את היותר סמוך לצד מזרח ואח"כ יוסיף לצד מערב ויתחיל תמיד בהנוסף ועסי' תרנ"א גבי לולב ונ"ל עוד ט"א להתחיל ביותר שמאלי' שהוא ימין האדם דאל"כ הוא מעביר על המצו' במה שמוליך ידו לצד הנרו' המוכני' לפניו ושיכל ידו להדליק בנר שהוא בשמאל שלו ואחר כך ידליק במה שמונח לפניו:
להדליק. וכ"כ האר"י ז"ל. וע' של"ה שי"ל שלחנוכה תיבה א' וע' בהלק"ט ח"א סי' ג' אם שכח והדליק נר א' פחות מן הראוי ידליק עוד ולא יברך כי הברכ' שעש' בתחל' על חיוב כל הנרות עשה ב"י סי' תרע"ב. מ"א ע"ש:
ב׳
אינו. וה"ה אם אשתו הדליק' עליו בראשון עמ"א:
ג׳
הנרות. אחר שהדליק נר הראשון אומר הנרות ויהיו ל"ו תיבות מלבד ב' תיבות הראשונות רמז למנין הנרות רש"ל ובשני תיבות הנרות הללו יש ח' אותיות רמז לח' ימי חנוכ':
ד׳
ימיני. בת"ה סי' ק"ו כתב דבני ריינוס מתחילין להדליק בנר יותר שמאל ופונה לצד ימין מטעם כל פינות וכו' וכן עשה מהר"ם. ובני אוסטרייך מתחילין לצד ימין ומדליקין כדרך שאנו בני ברית כותבין וכתב שם להשוות הדיעות האלו דבמקום שאין מזוזה בחדר ממילא צריך להדליק בימין הכניס' בצד הטפח הסמוך לפתח וא"כ הנר שהוא כנגד ימינו הוא הסמוך לפתח לעולם ובו צריך להתחיל שהוא עקר המצו' דבדידיה לחוד הוי סגי אי לא הוי בעי למהוי מן המהדרין אבל בני ריינו"ס מיירי שיש לו מזוז' בחדרו וא"כ הוא צריך להדליק בשמאל הכניס' וא"כ נר הסמוך לפתח לעולם נגד שמאלו. וא"ת א"כ מה צריך מהר"ם לטעם דכל פינות וכו' תיפוק לי' משום ה"ט דצריך להדליק תחל' בטפח הסמוך לפתח וי"ל דנ"מ אם היו הנרות מסודרים מצד הפתח לצד דופן שכנגד הפתח כגון אם הפתח במזרח והנרות מסודרים ממזרח למערב שאז צריך להפוך פניו לדרום ולהתחיל בנר שסמוך לפתח ולא יהפוך פניו לצפון ויתחיל באותו הנר משום דכל פינות וכו' עכ"ל. וכתב ב"י על זה ונרא' שמנהג בני ריינו"ס הוא הנכון שצריך להדליק כל לילה על הנר הנוסף וכמו שכתב כאן בש"ע ואין לחלק בין היכא שהנרות בימין הכניס' להיכא שהם בשמאל הכניסה וכן אנו נוהגים עכ"ל. (והנה במ"א כתב דמהרי"ל ומהרי"ו מיירי כשאוכל בחדר בפני עצמו ואינו נכון עיין אליה רבה ומבואר בב"ח ובשכנה"ג דהמשתתף צריך לשמוע הברכות מהמברך דאם לא כן צריך לברך על הראי') וכתב רש"ל המדקדק יניח באורך כשפוד שיהא כולן שווין בטפח הסמוך לפתח ויתחיל בשמאל ויפנה לימין וכ"פ הב"ח. וכ"כ הט"ז נהגתי בעצמי הדרך היותר נכון לסדר הנרות באורך סמוך להפתח כמ"ש רש"ל כדי שיהיו כל הנרות בטפח הסמוך לפתח ולהדליק בליל' ראשונ' בנר שאצל הכותל ובליל שני יוסיף לו נר שני סמוך לו לצד חלל החדר ויתחיל בנר הנוסף ויסיים בנר שאצל הכותל וכן בכל לילה שאח"כ יוסיף נר אחד לצד חלל החדר ויתחיל בו ויסיים באותו שאצל הכותל. ואם אי אפשר לסדר כן יסדר אותם על הכותל כשור' מצד ימין הפתח ואע"פ שהאחרים שיוסיף לא יהיו כולם בטפח הסמוך לפתח אין חשש בזה כיון שהנר הראשון הוא באותו טפח סגי ויתחיל בכל ליל' בנוסף שהוא ימין המזומן בפני האדם וידליק אח"כ עד נר שאצל הכותל כנ"ל נכון עכ"ל ע"ש. ומט"מ כתב בשם רש"ל שיניחם בתוך חלל הפתח כמו המזוז' ע"ש:
ה׳
הברכ'. ואם הדליק ולא בירך יש לו לברך על השאר וכל זמן שעוסק יש לו לברך הלק"ט חלק א' סימן ג' ע"ש:
ס"ב ויברך כל. ר"ל אף שעשה ושהחיינו צריך עובר לעשייתן כמ"ש בפ"ב דמגילה ל"ש אלא לאחריה כו' כל המצות כולן כו' לפניה מאי כו':
ג׳
ס"ג וגם אין. ר"ן וטור וע"ש בר"ן אבל במרדכי לא משמע כן וע"ש וכ"נ דעת רש"י: ואם אח"כ. עירובין שם:
ה׳
ס"ה יתחיל. במרדכי כת' שידליק משמאל לימין כמ"ש בזבחים כל פינות כו': ויברך על הנוסף. מהרי"ק. ואין לו טעם וריח שזה אינו רק למהדרים מן המהדרים ויניח עיקר המצוה ויברך על הרשות וע' סי' תרע"ד ס"א בהג"ה וגם משום פינות לימין יבטל עיקר המצוה טפח הסמוך לפתח אלא העיקר שיתחיל בנר הסמוך לפתח בין מדליק בימין הפתח או בשמאל ויברך כל הלילות עליו ובזה מדליק ומברך תמיד על סמוך לפתח ועל עיקר המצוה ועמ"א בשם רש"ל אבל מ"ש שיניח כשפוד לא נראה:
שולחן ערוך אורח חיים סימן תרע״ו, מתוך חלק אורח חיים. השולחן ערוך לרבי יוסף קארו הוא ספר ההלכה המרכזי של עם ישראל - פסקי ההלכה למעשה ערוכים בקצרה ובבהירות, מסודרים לפי נושאים בארבעה חלקים. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.