שמותר להדליק מנר לנר - שולחן ערוך אורח חיים סימן תרע״ד
שמותר להדליק מנר לנר. שולחן ערוך אורח חיים סימן תרע״ד - 2 סעיפים, ולצידם מגן אברהם, ט״ז, באר היטב, ביאור הגר״א, באר הגולה. לרבי יוסף קארו, בעברית.
אורח חיים · סימן תרע״ד
סעיף א׳
שמותר להדליק מנר לנר. ובו ב סעיפים:מדליקין נר חנוכה מנר חנוכה ודוקא להדליק זה מזה בלא אמצעית אבל להדליק זה מזה על ידי נר של חול אסור ויש מתירים גם בזה אלא אם כן הוא בענין שיש לחוש שיכבה הנר של חול קודם שידליק נר אחר של חנוכה: הגה ונהגו להחמיר בנרות חנוכה שלא להדליק אפילו מנר לנר דעיקר מצותו אינו אלא נר אחד והשאר אינו למצוה כל כך לכן אין להדליק זה מזה [הגהות מיימוני והמרדכי] וכל זה אינו רק בעוד שדולקין למצותן אבל אחר שעבר זמן המצוה מותרים בהנאה כל שכן שמותר להדליק מהן [ב"י הלכות קטנות]:
סעיף ב׳
יש מי שאומר שנר של בית הכנסת ושל שבת ושל חנוכה כולם של מצוה הם ומותר להדליק זה מזה: הגה וה"ה נר של תלמוד תורה או נר לחולה הצריך נר [נ"י ה"ק] [ובענין נר של בית הכנסת ע"ל סי' קנ"ד סעיף י"ד]:
כתב המרדכי דנהגו להחמיר בנרות חנוכה וכ"פ הג"מ וז"ל כתב ר"ש אם כבה א' מהנרות אין להדליק' מהאחרים דאין בהדלק' זו מצוה דקי"ל כבתה אין זקוק לה ע"כ משמע דוקא בנרות חנוכה נהגו להחמיר ולא בנרות אחרים של מצוה וכ"מ במרדכי עכ"ל ד"מ אבל במרדכי שלפנינו משמע דבכל נרות של מצוה נהגו להחמיר וכ"מ בהגהות הר"מ טיקטין ע"ש וכ"מ בתוספות ובהג"מ הגדולים ע"ש: דעיקר מצותו כו'. כלומר דבנר א' סגי לכל בני הבית:
ע"י נר כו'. דקי"ל כשמואל דמדליקין מנר לנר והיינו משרגא לשרגא אבל לא ע"י קינסא והיינו דבר של חול שרוצה להדליק אח"כ נר של מצוה כיון דדבר המדליק ממנו הוא חול אע"פ שהוא עושה לצורך מצוה והטעם משום ביזוי מצו' ויש מתירין ס"ל דשמואל לא ס"ל כלל משום ביזוי מצוה ע"כ התיר אפי' ע"י קינסא:
ב׳
אא"כ הוא בענין כו'. בת"ה ילפינן לה מדפרכינן בגמ' אמ"ד קינסא שרי ממה דתניא אין שוקלין סלע של מעשר שני כנגד דינרי זהב ואפי' לחלל עליו מעשר שני ומשני רבא גזרה שמא לא יכוין משקלותיו פירש"י שמא ימצאו לו טובים או שיהיו יתירים ויחוס עליהם ולא יחלל המעשר עליהם ונמצא שביז' המעשר שלא לצורך ומזה יליף דאם יש לחוש שתכב' ברוח קודם שיגיע לנר מצוה דאסור ולעד"נ דל"ד דהתם אפשר שיבוא לידי ביטול מצוה כמ"ש רש"י דהא אין עליו חיוב מצו' אבל כאן שרוצה להדליק מנר לנר ע"י הקינסא למה יבוא לידי ביטול מצוה ע"י הקינסא טפי ממה שידליק מנר לנר ודאי אם יכבנ' הרוח יחזור וידליקנ' ולא יבוא לידי ביטול מצו' דהא יש עליו חיוב להדליק ואם בא אתה לחוש במה שהדליק פעם ראשון בחנם אף מנר לנר יש חשש זה ואיני יודע שום איסור בזה ע"י קינסא טפי מנר לנר הא מנר לנר מותר אפי' אם מדליק ואוחז נר שהוא רוצה להדליק ומטלטלו לנר שהוא מדליק ממנו והוא צריך להניחן עכ"פ במקומו כמ"ש סי' תרע"ה כנלע"ד:
ג׳
אינו למצו' כ"כ. וכ"ש שאם נכב' השמש שאין להדליקו מן נר חנוכה וכ' רש"ל שבב"הכ אין חילוק בין השמש לשאר נרות שכל הנרות שבתוכה קרוים נר מצוה ומ"ה יש לגעור באותן שמדליקין נרותיהן ע"י שפחות מנר ביה"כ חוץ ממ"ש משום מבואות האפילות שעי"כ זכה שאול למלכות ונר של הבדלה קרויה נר של מצוה אבל אחר שהבדיל עליה כבר נעשה המצוה ויכול להדליק ממנה דאפי' נ"ח אחר שיעורו שוב אינו קרוי נר של מצוה עכ"ל והך שכ' שזכה על ידו שאול למלכות הוא ע"פ המדרש א"ר לקיש שאול לא זכה למלכות אלא ע"י זקינו שהוא הי' מדליק נרות לרבים ולכך נקרא שמו נר:
זה מזה. וכ"ש שאם נכבה השמש שאין להדליקו מן נר חנוכה. וכתב רש"ל שבבה"כ אין חילוק בין השמש לשאר הנרות שכל הנרות שבתוכה קרויה נר מצוה ומש"ה יש לגעור באותן שמדליקין נרותיה' ע"י שפחות מנר בה"כ חוץ ממוצאי שבת משום מבואות האפילות שעי"כ זכה שאול למלכות. ונר של הבדלה קרוי נר של מצוה. אבל אחר שהבדיל עליה כבר נעשה המצוה ויכול להדליק ממנה דאפי' נר חנוכה אחר שיעורו שוב אינה קרויה נר מצוה עכ"ל וע' סי' קנ"ד:
ס"א ודוקא להדליק. כתי' ראשון בתוס' שם ד"ה מאי הוה עלה דקי"ל כרב: ויש מתירין. כשמואל וכתי' שני בתוס' שם: אא"כ. גמרא שם גזירה שמא לא יכוין כו': ונהגו. תוס' שם:
ב׳
ס"ב יש מי כו'. סה"ת. ואזיל לשיטתו בס"א אבל לסברא ראשונה בס"א דביזוי מצוה אסור גם זה אסור שהמצות מבטלות זא"ז כמ"ש הר"ן שלכך אפילו תשמיש של קדושה אשור להשתמש בפני נ"ח ואע"ג שהטעם שם משום ביזוי מצוה כמש"ש בגמ' וכי נר קדושה כו' וכי דם כו' וער"ן ולעיל סי' תרע"ג ס"א:
שולחן ערוך אורח חיים סימן תרע״ד, מתוך חלק אורח חיים. השולחן ערוך לרבי יוסף קארו הוא ספר ההלכה המרכזי של עם ישראל - פסקי ההלכה למעשה ערוכים בקצרה ובבהירות, מסודרים לפי נושאים בארבעה חלקים. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.
