סדר יום שמחת תורה - שולחן ערוך אורח חיים סימן תרס״ט
סדר יום שמחת תורה. שולחן ערוך אורח חיים סימן תרס״ט - 1 סעיפים, ולצידם מגן אברהם, באר היטב, ביאור הגר״א, באר הגולה. לרבי יוסף קארו, בעברית.
אורח חיים · סימן תרס״ט
סעיף א׳
סדר יום שמחת תורה. ובו סעיף אחד:במקום שעושין שני ימים טובים ליל תשיעי מקדשין ואומרים זמן ולמחר מוציאין שלשה ספרים וקורין באחד וזאת הברכה עד סוף התורה ובשניה בראשית עד אשר ברא אלהים לעשות ובשלישית קורא המפטיר כמו אתמול ומפטיר ויהי אחרי מות משה: הגה וקורין י"ט האחרון שמחת תורה לפי ששמחין ועושין בו סעודת משתה לגמרה של תורה ונוהגין שהמסיים התורה והמתחיל בראשית נודרים נדבות וקוראים לאחרים לעשות משתה (טור) ועוד נוהגין במדינות אלו להוציא בשמחת תורה ערבית ושחרית כל ספרי תורות שבהיכל ואומרים זמירות ותשבחות וכל מקום לפי מנהגו ועוד נהגו להקיף עם ספרי התורה הבימה שבבית הכנסת כמו שמקיפים עם הלולב והכל משום שמחה ונהגו עוד להרבות הקרואים לספר תורה וקוראים פרשה אחת הרבה פעמים ואין איסור בדבר [מנהגים ורי"ב סימן פ"ד] עוד נהגו לקרות כל הנערים לספר תורה וקורים להם פרשת המלאך הגואל וגו' ובלילה קורים בספר תורה הנדרים שבתורה וכל מקום לפי מנהגו. עוד נהגו לסיים התורה אף על קטן העולה אע"ג דיש אומרים דדוקא תלמיד חכם צריך לסיים [מרדכי הגהות קטנות] בזמן הזה שהחזן קורא אין לחוש [ד"ע] במקום שאין להם רק שני ספרי תורות קורין בראשונה וזאת הברכה ובשניה בראשית וחוזרין ולוקחין הראשונה לעניינו של יום וכן עושין כל מקום דבעינן שלשה ספרי תורות ואין להם רק שתים (מצא כתוב):
אף על גב דאין מרקדין בי"ט לכבוד התורה מותר לרקד (ד"מ מהרי"ק) עסי' של"ט, אבל לגמר מוגמר אסור (מהרי"ק שורש מ' בשם רב האי גאון) ועסי' תקי"א ס"ד: ונ"ל דכ"ש דאסור להבעיר פולווי' להשמיע קול לשמח' וכן ראיתי שמיחו הגדולים אשר בארץ: איתא בירושלמי פ"ה דברכו' לא יהיו ב' קורין בתורה א"ר זירא מפני הברכה משמע דאסור לשניהם לברך וצ"ע שעושין כן בש"ת: יש מקומות שאין נופלין עד חשון (סה"י):
שמחת תורה. ולכבוד התורה מותר לרקד בי"ט אבל לגמר מוגמר אסור מהרי"ק וכ"ש דאסור להבעיר פלוו"ר להשמיע קול לשמחה וכן ראיתי שמיחו הגדולים אשר בארץ מ"א. ומ"מ מותר לקבוע פלוו"ר בנר אעפ"י שגורם שהנר יכבה מחמת זה כ"כ הבאר היטב אשר לפני. יחיד שנתמנה בתחלה לחתן תורה ומת לו מת ברגל שחייב להתאבל יכול להפטר ממינוי החתנות ולא ילך אותו היום לבית הכנסת שו"ת דבר שמואל סי' ע"ר. מומר לדת ישמעלים שחזר לדת ישראל ועשה תשובה נכונה ומן אז והלאה בתורת ה' חפצו ונוהג בישרות הולך תמים ופועל צדק ככל אחיו בני ישראל הכשרים יכול להיות חתן תורה. תשובת חכם צבי סימן י"ב:
ב׳
כל הנערים. איתא בירושלמי פ"ה דברכות לא יהיו ב' קורין בתורה א"ר זעירא מפני הברכות משמע דאסור לשנים לברך וצ"ע שעושין כן בש"ת. מ"א. ועיין בתשובת גינת ורדים חא"ח כלל ב' סי' ק"ב מה שערער על מנהג זה. כתב מהרי"ל יש מקומות שנהגו התינוקות סותרים הסוכה ומבערים אותה בש"ת ונותנים טעם להתיר וא"א ז"ל מיח' בידי כשהייתי נער מלסתור בי"ט ד"מ. כתב מי"ט מצאתי על קלף שבחיי כתב למחות לזרוק פירות לנערים אבל יש במדר' שזה היה אומר המן למלך על היהודים א"כ מנהג קדמון הוא ואולי שראה הבחיי בימיו שנוהגין ריקות והוללות ע"כ:
ס"א וקורים כו'. מגילה שם: ובשני כו'. ע' בטור: ובשלישי כו'. כמש"ל: וקורין כו' לפי כו' ונוהגין כו'. כמ"ש כריש מדרש קהלת ויעש משתה לכל עבדיו א"ר יצחק מכאן שעושין סעודה לגמרה של תורה: ואין איסור בדבר. ע"ל סי' רפ"ב ס"ב: אע"ג די"א כו'. כמ"ש במנחות ל' א' שמנה פסוקים שבתורה יחיד קורא אותן ומפ' יחיד ת"ח כמה שכתב בפ"ק דתענית י' א' ב' אבל רש"י ותוספות וכל המפרשים פירשו שאין מפסיק לשנים וכמש"ל סימן תכ"ח ס"ז:
שולחן ערוך אורח חיים סימן תרס״ט, מתוך חלק אורח חיים. השולחן ערוך לרבי יוסף קארו הוא ספר ההלכה המרכזי של עם ישראל - פסקי ההלכה למעשה ערוכים בקצרה ובבהירות, מסודרים לפי נושאים בארבעה חלקים. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.
