הדס אסור להריח בו - שולחן ערוך אורח חיים סימן תרנ״ג

נ"ל דהדס אסור להריח בו אפי' בשבת דהוקצה לכל ז' וכ"מ סי' תרס"ה אבל אתרוג מותר להריח בו בשבת כמ"ש בהג"ה סי' תרנ"ח ס"ב דהא עכ"פ עתה לאו למצוה עביד ועוד נ"ל דדוקא כשמריח בו בשעת נטילתו לצאת בו אז י"א דאינו מברך אבל אם נוטלו באמצע היום להריח בו לכ"ע מברך מ"ד אפרי העומד לאכילה ונטלו להריח בו עסי' רי"ו ס"א וכ"מ מל' סמ"ק עב"י: שרי בהנאה. דהזמנה לאו מילתא היא ועמ"ש סי' תרל"ח ס"א לענין לולב של אשתקד:

הדס של מצוה. לפי שעיקרו אינו אלא להריח בו ומזה הוקצה כל ז' כמו בעצי סוכה אבל אתרוג עיקרו לאכילה ומזה לבד הוקצה ולא מלהריח אלא שנחלקו בברכה די"א דכיון דלא עביד לריח' לא שייכ' בו ברכת הנותן ריח טוב בפירות ע"כ אין להריח באתרוג כל ז' ועמ"ש סי' רי"ו וכתב סמ"ק ואותן המריחים כשמברכין על הנטילה מנהג שטות הוא:

להריח. לפי שעיקרו אינו אלא להריח בו ומזה הוקצה כל ז' כמו בעצי סוכה אבל אתרוג עיקרו לאכילה ומזה לבד הוקצה ולא מלהריח אלא שנחלקו בברכה די"א דכיון דלא עביד לריחא לא שייכא בו ברכה הנותן ריח טוב בפירות ע"כ אין להריח באתרוג כל ז'. וכ' סמ"ק ואותן המריחים כשמברכין על הנטילה מנהג שטות הוא עכ"ל ט"ז. ומ"א כתב נ"ל דהדס אסו' להריח בו אפי' בשבת דהוקצה לכל שבעה וכ"מ סי' תרס"ה אבל אתרוג מותר להריח בו בשבת כמ"ש בהג"ה סי' תרנ"ח ס"ב דהא עכ"פ עתה לאו למצוה עביד. ועוד נ"ל דדוקא כשמריח בו בשעת נטילתו לצאת בו אז י"א דאינו מברך אבל אם נוטלו באמצע היום להריח בו לכ"ע מברך מ"ד אפרי העומד לאכילה ונטלו להריח בו עסי' רי"ו ס"ה עכ"ל ע"ש:

שרי'. דהזמנה לאו מלת' היא ועסי' (תרל"א) [תרל"ח] ס"א:

א שנחלקו כו'. שי"א דמברך עליו כמש"ש בספ"ו דברכות מאן דמורח באתרוגא כו' וי"א שאינו מברך דעיקרו לאו לריח עבידא וכמש"ש בפ"ח וכ"כ תוס' בפ"ו שם:

ס"ב עבד כו'. ע"ל סימן תרל"ח ס"א בהג"ה:

מימרא דרבא סוכה ל"ז

שם

רבי שמחה ואבי העזרי והביאה הטור

סמ"ק

הגהות אשירי בפ"ד דביצה