שיעור הדס וערבה. שולחן ערוך אורח חיים סימן תר״נ - 2 סעיפים, ולצידם ט״ז, ביאור הגר״א, באר הגולה. לרבי יוסף קארו, בעברית.
אורח חיים · סימן תר״נ
סעיף א׳
שיעור הדס וערבה. ובו ב סעיפים:שיעור הדס וערבה ג' טפחים ושדרו של לולב ד' טפחים כדי שיהיה שדרו של לולב יוצא מן ההדס טפח באמה בת ה' טפחים עשה אותה ו' צא מהם ג' להדס נמצא שיעור הדס וערבה טפחיים ומחצה שהם י' גודלים ושיעור שדרו של לולב י"ג גודלים ושליש גודל ויש מי שאומר ששיעור שדרו של לולב י"ד גודלים וי"א ששיעור הדס וערבה י"ב גודלים ושדרו של לולב ט"ז גודלים (וכן נוהגין לכתחלה):
סעיף ב׳
אין להם שיעור למעלה ויש מי שאומר שאפילו הוסיף באורך ההדס והערבה כמה צריך שיצא שדרו של לולב למעלה מהם טפח:
שיעור הדס כו'. פלוגתא של הדיעות היא בזה איתא בגמ' אמרינן שיעור הדס וערב' ג"ט ר"ט אומר באמה בת ה"ט ואמר שמואל הלכה כר"ט ומפרשי' לההיא דר"ט דה"ק קח לפניך אמה בת ה"ט עשה מהן ששה צא מהן ג' להדס והשאר ללולב כמה הוו להו תרי ופלגא פרש"י קח לך אמה בת ה"ט בינונים חלוק אות' לו' חלקים בטפחים קטנים ובהם שיעור ג' להדס וערב' וארבע ללולב ור"ט לקולא וה"ק ר"ט לת "ק אותן ג"ט שאנו משערין בהם וסתם ג"ט הן חצי אמה טפחים הללו קטנים יהו ולא יהו אלא חצי אמה באמה בת ה' טפחים ופרכינן ע"ז דא"כ הויין אלו ג"ט רק ב"ט ומחצ' בינונים כי כל טפח קטן הוא פחות שתות מטפח בינוני והאמר שמואל ג"ט בינונים ומשני שמואל לא דק לחומרא ונתן שיעור גדול טפי ויש בזה דיעות לענין הטפח הרביעי של הלולב. הדיע' ראשונה סבירא ליה דגם הטפח הוא טפח קטן והוא פחות שתות מטפח בינוני דכל טפח הוא ד' גודלים נמצא דהשני טפחים ומחצ' של הדס הם י' גודלים והטפח הד' שגם הוא קטן שבו ג' גודלים ושליש גודל וסי' יג"ש פירוש י"ג שליש. והדיעה האמצעית ס"ל דדוקא הג"ט של הדס הם קטנים דהיינו י' גודלים והטפח הד' של הלולב הוא גדול כשאר בינוני דהיינו ד' גודלים נמצא סך הכל י"ד גודלים: והדיע' הג' ס"ל דלית הלכתא כשמואל דפסק כר"ט אלא קי"ל כת"ק דס"ל כל הד"ט דוקא בינונים נמצא יש בין הכל י"ו גודלים. כתב באבן שועב דיש לאגוד הערב' בשמאל והדס בימין ולולב באמצע ויש בו סוד: וכתוב בתולעת יעקב דיש נוטל שדרתו של לולב כלפי פניו ופני הלולב כלפי חוץ ע"ד וראית את אחורי וגו':
אשיעור כו' ושדרו כו'. כר' יוחנן דקי"ל כותיה: באמה כו'. כר"ט דשמואל פסק שם כוותיה: ושיעור שדרו כו'. כפרש"י שם דלשון והשאר משמע כמו הנך טפחים וכ"ש לספרים דגריס בהדיא וטפח ללולב: ויש מי שאומר כו'. ממ"ש בנדה כ"ו א' חמשה שיעודן טפח כו' משמע דטפח של לולב שוה לאותן טפחים: וי"א אין כו'. שהן מפרשים כפירש"י כנ"ל סוברים דההיא דנדה פליג על שמואל והוה תיובתיה ולא שמיע ליה הברייתא וגם כן פליגא עלוי שאמר שם שדרו של כו':
ב׳
ס"ב אין להם כו'. מנחות מ"ב א': ויש כו'. וז"ש שדרו של לולב צריך כו' ול"ק סתם שדרו של לולב ד"ט וכן במתני' כדי לנענע ול"ק ד"ט וכן בנדה שם:
שולחן ערוך אורח חיים סימן תר״נ, מתוך חלק אורח חיים. השולחן ערוך לרבי יוסף קארו הוא ספר ההלכה המרכזי של עם ישראל - פסקי ההלכה למעשה ערוכים בקצרה ובבהירות, מסודרים לפי נושאים בארבעה חלקים. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.
