א׳
שחרית. אין אומרים אל נא ביום ראשון דסוכות. מ"א:
סדר הלל כל ימי החג - שולחן ערוך אורח חיים סימן תרמ״ד
סדר הלל כל ימי החג. שולחן ערוך אורח חיים סימן תרמ״ד - 2 סעיפים, ולצידם באר היטב, ביאור הגר״א, באר הגולה. לרבי יוסף קארו, בעברית.
אורח חיים · סימן תרמ״ד
סעיף א׳
סדר הלל כל ימי החג. ובו ב סעיפים:שחרית אחר חזרת תפלה נוטלין הלולב ומברכין על נטילת לולב ושהחיינו וגומרים ההלל וכן כל שמונת ימי החג ומברכים לגמור את ההלל בין צבור בין יחיד ואין מפסיקין בו אלא כדרך שאמרו בקריאת שמע באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד בין הפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם ואם פסק באמצע ושהה אפי' כדי לגמור את כולו אינו צריך לחזור אלא למקום שפסק:
סעיף ב׳
בהלל אפילו עשרה קורין כאחד:
באר היטב · אורח חיים סימן תרמ״ד
ב׳
ושהחיינו. ואח"כ ינענע. ואם לא לא בירך זמן יום ראשון מברך כל ז' מתי שיזכר. ואם בירך יום ראשון שוב אין מברך יום שני שהחיינו ר"ן והגמ"נ. (מ"א):
נחלת הכלל · Torat Emet 357
ביאור הגר״א · אורח חיים סימן תרמ״ד
א׳
ס"א שחרית כו'. דמברכין בשעת ההלל וכמ"ש בפ' ע"פ אפשר ישראל נוטלין כו' והלל הוא אחר שחרית כמ"ש בפ"ד דר"ה: וגומרים כו'. פ"ב דערכין ופ"ב דתענית: ומברכים כו'. תוס' בפ"ב דברכות ופ"ד דסוכה: בין כו'. ר"ל אע"ג דבר"ח מחלוקת ביחיד וציבור לענין הברכה כמש"ל בסי' תכ"ב ס"ב ובתוס' שם: ואין כו'. גמ' שם ורא"ש: ואם פסק כו'. סוף ר"ה וכר' יוחנן ופ"ג דמגילה ע"ש:
ב׳
ס"ב בהלל. רפ"ג דמגילה:
נחלת הכלל · Maginei Eretz: Shulchan Aruch Orach Chaim, Lemberg, 1893
באר הגולה · אורח חיים סימן תרמ״ד
א׳
ברייתא סוכה מ"ו
ב׳
הרא"ש וכהא דרב כהנא דמסדר להו אכסא דקדושה הכי נמי דלולב מברכין ליה בשעת נטילה
ג׳
ציינתיו לעיל סימן תפ"ח
ד׳
גם זו ציינתי שם
ה׳
גם זו ציינתי שם
נחלת הכלל · Maginei Eretz: Shulchan Aruch Orach Chaim, Lemberg, 1893
על הסימן הזה
שולחן ערוך אורח חיים סימן תרמ״ד, מתוך חלק אורח חיים. השולחן ערוך לרבי יוסף קארו הוא ספר ההלכה המרכזי של עם ישראל - פסקי ההלכה למעשה ערוכים בקצרה ובבהירות, מסודרים לפי נושאים בארבעה חלקים. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.
שולחן ערוך, רבי יוסף קארו - נחלת הכלל