שלא תהיה פחות מן שבעה על שבעה - שולחן ערוך אורח חיים סימן תרל״ד

ז' על ז' בעינן. לפי שדרך סעודתן בהסיב' ואין אוכלי' זקופים ויושבים כמונו לפיכך צריך ז' על ז' שיהא בה ראשו ורובו ושולחנו לאפוקי קטנ' שראשו נכנס בה ושלחנו ולא רובו או ראשו ורובו ולא שלחנו עכ"ל רש"י והרי מבואר דאם היא אינה רחבה אף על פי שארוכ' הרבה פסולה דהא אינה יכול' לישב בה ראשו ורובו ושלחנו וכ"מ מכל הפוסקים וכ"מ בס"ב גבי סוכ' עגול', והב"ח נדחק עצמו וכתב דדעת הטור דאם היא ארוכ' וקצר' כשיר' וכ"כ התו' דף ג' בד"ה לא נצרכה דסוכה ארוכה ואין רחבה ז' כשרה עכ"ל, ולא דק דפשוט דט"ס הוא בתו' וצ"ל ואין רחב' אלא שבע' דהא קאי אדברי רש"י [ור"י] ע"ש דאינהו מיירי ברחבה שבעה ע"ש ואדרב' מוכח משם דמקרי סוכה קטנה והעיקר דסוכה עגולה צריך שיהא בהקיפ' כ' טפחים ושני חומשים ומ"ש [הב"ח] מ"ש ממזוזה דאע"ג דאריך וקטין חייב כמו שכ' בי"ד סי' רפ"ו סי"ג לק"מ דהכא בעי' שישב בה ראשו ורובו ושלחנו כמש"ל ולהכי בעי' מרובע ונ"ל דאפי' לדידן שיושבי' זקופים והוי סגי בו' על ו' מ"מ בעינן ז' על ז' דבציר מזה לאו דיר' היא כלל כמ"ש הר"ן, ונ"ל דאפי' הסוכה גדול' הרבה ובמקום א' יש קרן א' משוך לפנים שאין בו ז' על ז' אסור לישב שם כיון שהמקום צר לו לשבת שם וכ"מ בגמרא דף ג' ע"ש בקיטונית:

מי שהיה ראשו וכו'. נ"ל דאם מקצת שולחנו עומד בסוכ' ומקצתו תוך הבית מותר דלא גזרינן שמא ימשך אחר שלחנו מאחר שעומד מקצת בסוכה ועוד דהא די בשלחן טפח כדאיתא בגמרא ועוד דגם בשלחנו תוך הבית רבים מכשירים בסוכה גדולה ודי לנו להחמיר בזה אבל אם שלחנו בבית אפי' הוא יושב כולו בסוכה גזרינן שמא ימשך אחר שלחנו:

ז' על ז' כו'. נרא' דדוקא באופן זה ממש דהיינו מרובע ז' על ז' אבל אם לא היתה מרובעת כן אלא ברוחב פחות מז' טפחים ובאורך יותר מז"ט פסול' אע"פ שאתה תוכל לעשות ממנו רצועות כשיעור ז' על ז' דהיינו שמרובע ז' על ז' יש בה מ"ט חלקים כל חלק טפח על טפח וזה אתה יכול לעשות ברוחב ו' ואורך ח' דאל"כ ה"ל לחכמים לתת עכ"פ שיעור לרוחב דהא ודאי כל שאין ברחבה רק טפח א' ובאורכה ג"ט פשיטא דאין זה ראוי לדירה ופסול וא"כ לא ידענא אימתי יהיה כשר באיזה שיעור אלא ברור ופשוט דז' על ז' מרובע בעינן וזה מבואר בדברי התו' ריש סוכה דף ג' על סוכה של הילני המלכה שהית' גבוה יותר מכ' אמה ומביא ראיה ר' יהודה מזה שכשר למעלה מכ' וע"כ לא היתה גדולה משיעור סוכה והיינו ז' על ז' דאם היתה גדול' אפי' רבנן מודי דכשרה למעלה מעשרים לרב חנן משום רב אלא ע"כ דהיתה קטנה רק ז' על ז' ואפ"ה כשירה למעלה מכ' זו היא ראיה של ר"י שם נגד רבנן. והקש' רש"י דהא אמרו שישבה שם עם ז' בנים והיאך יוכלו לישב ז' בנים בז' טפחים וכתבו התוספות לתרץ זה וז"ל לאו פירכא היא דדילמא ארוכ' טובא אבל לא היתה רחבה ז"ט ובנים באותו אורך היו יושבים עכ"ל לפי זה צ"ל דמה שנחסר מן הרוחב נתמלא באורך ובין הכל לא היה רק מ"ט טפחים כמ"ש ומזה כת' מו"ח ז"ל שמשמע מדבריהם שא"צ להיות ז' על ז' במרובע אלא שצריך שיהי' באופן שתוכל לחתוך ממנ' רצועות של ז' על ז' דהיינו מ"ט רצועות כל א' טפח על טפח ול"נ ברור שיש דילוג תיבה א' בדברי התו' כו' דאי כמו שלפנינו שאין ברחבה ז' טפחים היאך מיתרצא קושיא של רש"י דהא עכ"פ לא היה רק שיעור ז' על ז' והיאך היו יושבים שם ז' בנים ומה יתרון יש במ"ט טפחים שלא במרובע ממה שיש מ"ט טפחים במרובע ואם נפיש אורכא טובא שכתבו התו' היינו יותר משיעור הרבה מאוד א"כ מי הכריחם לתוס' לומר שלא היו שם רחב ז' טפחים מי ביקש זאת מידם הא ראייתו של רבי יהודה הוה שפיר אפי' ברוחב ז"ט ואורך אפי' מאה דהא לרבנן פסול' באין שם רוחב יותר מז' וסוכה זו היתה רק ז"ט והיתה כשרה ותוס' למה כתבו לשון אבל לא היתה רחבה ז' דמשמע שהוא פשוט והיה להם לכתוב דמיירי שלא היתה רחבה ז' אלא ברור שכצ"ל בתו' אבל לא היתה רחבה רק ז"ט כו' וכוונתם באמת כמ"ש שהיתה ארוכה אפי' ק' אלא שלא היתה רחבה רק ז"ט ובזה פסלי רבנן והביא ראיה ר' יהודה דהכשירו חכמים בסוכה כזו כנ"ל פשוט וא"כ אדרבה מכאן ראיה ברור' שצריך שתהי' עכ"פ במרובע שבעה על שבעה אלא ששם היה יותר משבעה בצד אחד דהיינו באורך אבל ברוחב היה שיעור סוכה לחוד דהיינו ז' וה"ק התוס' הא דצ"ל שהיה יותר מהשיעור זהו באורך אבל ברוחב אין אנו צריכין להוסיף על השיעור כי לא היה רק שבעה טפחים כנ"ל פשוט ובסמוך יתבאר עוד שכן מוכח בגמרא מדברי ר' יוחנן:

צריך שיהא בה כדי לרבע כו'. פירש ב"י דהיינו שיהא בה היקף כ"ט טפחים וב' חומשים וטעמו נ"ל דהא בעינן שיעור ז' על ז' במרובע כמ"ש . ובכל מרובע יש אלכסון דהיינו שני חלקים יותר מן הקו הפשוט כצ"ל בעיגול כי בעיגול אין שם אלכסון רק הקו הפשוט שבעיגול צריך שיהי' בו כמו בקו האלכסון שבמרובע והכי אמרי' בהדיא בגמ' דף ח' לר"י דס"ל שיעור סוכה ד' על ד' במרובע דבעי' בעיגול כשיעור קו אלכסון של מרובע ה"נ לדידן דשיעור סוכה בז"ט על ז"ט צריך שיהיה בקו העיגול כקו אלכסון של מרובע שהוא י"ט פחות חומש כי האלכסון יותר מהפשוט ב' חומשים וכיון שקו העיגול הוא י"ט פחות חומש ממילא ההיקף סביב העיגול הוא ג"פ כשיעור זה דכל שיש ברוחב טפח יש בהקיפו ג'. וע"כ צריך שיהיה בהיקף כאן ל' טפחים פחות מג' חומשים ובזה תוכל לעשות בו ריבוע ז' על ז'. אבל אם אין קו העיגול י"ט פחות חומש אלא פחות מזה אף אם הוא שתוכל לחתוך אותו לחלקים ויהי' שם מ"ט חלקים טפח על טפח דהיינו בקו של העיגול שהוא ח"ט ושמיני' טפח וההיקף הוא כ"ד טפחים שאז יש שם גם כן מ"ט חלקים כל אחד טפח על טפח כמ"ש מו"ח ז"ל בזה. מ"מ לא יהיו ברבוע באמצע העיגול כראוי ז' על ז' ואנן בעינן דוקא מרובעות מצד עיקר הדין: והנה נעתיק דברי ב"י בי"ד סי' רפ"ו וז"ל וכתב הרא"ש בה' מזוזה אע"פ שבכל הספרים אין כתוב אלא בית שאין בו ד"א פטור ממזוזה רב אלפס גרס שאין בו ד"א על ד"א דמסתבר דלא חזי לדיר' בענין אחר ולא כרמב"ם שכ' שאם היה ארכו יותר על רחבו הואיל ויש בו ד"א על ד"א חייב במזוזה דד"א על ד"א בעינן לכל הנהו דקא חשיב בברייתא פרק קמא דסוכה עכ"ל. וז"ל הרמב"ם אם יש בו כדי לרבע ד' על ד' בשוה אע"פ שהוא עגול או בעל ה' זוית ואין צ"ל שאם היה ארכו יותר על רחבו הואיל ויש בו כדי לרבע ד' על ד' חייב במזוזה ולענין הלכ' נקטי' כרמב"ם דהא לא פליג עלי' אלא הרא"ש ולישנא דד"א על ד"א שלמד ממנו הרא"ש אינו מוכרח דכל שיש בו כדי לרבע ד' על ד' בכלל ד' על ד' הוא דכל שיש בו לרבע כן ראוי הוא לדירה ע"כ לשון ב"י בי"ד. משמע מדברי ב"י שהוא מפרש דלדעת הרמב"ם שם שא"צ ד' על ד' בריבוע לענין מזוזה אלא כיון שיש בו כ"כ שתוכל לעשות ממנו ריבוע שיהיה בו ד' על ד' וכ"מ שהבין רבינו הטור שם שכתב וז"ל וכתב הרמב"ם שיש בו לרבע ד' על ד' אע"פ שהוא עגול כו' וא"א הרא"ש ז"ל כתב שאינו חייב אלא א"כ הוא מרובע ד' על ד' עכ"ל. ותמהתי הרב' על כסות עינים שראיתי לרבותינו בזה היאך הבינו הרא"ש ואחריו הטור וב"י מדברי הרמב"ם שא"צ שיהיה ד' ברוחב וד' באורך דאם כן מ"ש מסוכ' כאן דבעינן ריבוע ממ"ש כמ"ש מדברי ב"י עצמו כאן שנתן שיעור כ"ט טפחים כמ"ש ותו מאי בשוה דנקט רמב"ם שהוא שלא לצורך לפי הבנתם ותו למה כתב רמב"ם ואצ"ל שאם היה ארכו כו' מאי פשיטותיה דזה טפי מדקמאי והדבר ברור שגם הרמב"ם ס"ל דבעינן דוקא בריבוע ממש ד' על ד' לענין מזוזה והיינו דנקט לשון בשוה נזהר שלא יבינו מדבריו דלא בעינן ריבוע ממש אלא שיש בו בעיגול כל כך שתוכל לצרף ולעשות ריבוע אלא דוקא בעינן שיהיה בעיגול באמת רבוע ד' על ד' בלי צירוף אלא שלא תקשה דא"כ פשיטא דחייב במזוזה להכי כתב אע"פ שאין לו זוית ולאפוקי מדעת אחרים דבגמרא פ"ק דסוכה דס"ל דבעגולה פסולה הסוכה כיון שאין לה זוית אע"פ שיש בה רבוע כשיעור קמ"ל דלא קיי"ל כן אלא כיון שיש בה רבוע ממש בשוה לא איכפת לן בזוית וכך הם דברי הרמב"ם גם כאן בסוכה וז"ל סוכה עגולה אם יש בהקיפה כדי לרבע ז' על ז' אע"פ שאין לה זוית כשרה הרי שלא זכר הרבותא רק לענין שאין לה זוית משמע אבל עכ"פ יש בה שיעור האורך ורוחב ברבוע ממש דאל"כ היה לו לכתוב רבותא טפי דהיינו אע"פ שאין באורכה או ברוחבה ז' אלא פשוט דז' על ז' ממש ברבוע [בעי'] ואין כאן רבותא אלא מצד הזוית לאפוקי מאחרים שזכרנו וכך היא כוונתו במזוזה דודאי עיקר הרבוע בעי' ד' על ד' אלא שהרבותא מצד הזוית וז"ש ואצ"ל שאם היה ארכו יותר כו' פי' שיש שם אורך ה' אמות ורוחב ד"א ממילא יש עכ"פ ברבוע ממש ד' על ד' אלא שניתוסף בחלק האורך יותר על הרבוע ומכח זה הוה בכללו אינו מרובע דכל מרובע ארכו ורחבו שוה מ"מ אם תחתוך המותר של האורך יהיה לך רבוע גמור ד' על ד' אינו מזיק לך מה שיש יותר על הרבוע הראוי נמצא שלדברי הרמב"ם הוה הדין ג"כ כמו דס"ל להרא"ש דבעי' רבוע ממש ד' על ד' אלא דבמחילה מכבוד מאור עינינו הרא"ש והנמשכים אחריו שלא נתכוונו בהבנת דברי הרמב"ם אלא הבינו מדבריו שלא צריך כלל רבוע ממש אלא אפילו אם האורך או הרוחב פחות מכשיעור דכשר וזה לא עלה על דעתו וכן ירא' דעת המגיד שכתב בה' סוכה דהרמב"ם שמכשיר בעגולה יליף לה מדר"י בסוכה שעשויה ככבשן כו' ובגמ' מוכח שם לדברי ר"י דבעי' רבוע ממש ד' על ד' ממילא לדידן כן הוא גם בסוכה ששיעורה ז' על ז' וכמ"ש ב"י כאן דבעי' בהיקפ' כ"ט טפחים וב' חומשין ואז יש רבוע גמור בתוך העיגול ז' על ז' ודבריו בי"ד שזכרנו הם שלא בדקדוק ובין בסוכ' ובין במזוז' לעולם בעי' רבוע ממש כשיעור ולא ע"י צירוף החלקים לעשות מהם השיעור בין לרמב"ם בין להרא"ש אלא שהרא"ש לא נחית לפרש דברי הרמב"ם כן זה נ"ל ברור בס"ד:

שבעה. עיין ט"ז ומ"א שהגיהו בתוס' דף ג' עמוד א' ד"ה [לא נצרכה] לאו פירכא היא וכו' דדלמא ארוכ' טובא אבל לא הית' רחב' ז"ט וכו' ע"ש שצ"ל ואין רחב' אלא ז' ע"ש וק"ל. ועיין יד אהרן ובת' ח"צ סי' קמ"ב. וכתב המ"א נ"ל אפי' בסוכה גדולה הרבה ובמקום אחד יש קרן אחד משוך לפנים שאין בו שבע' אסור לישב שם כיון שהמקום צר לו לשבת שם ע"ש:

לרבע. וחוט סובב כ"ט טפחים וב' חומשים הוי שבע' על שבע'. ב"י ועיין ט"ז ומגן אברהם:

ושלחנו. נ"ל דאם מקצת שלחנו עומד בסוכה ומקצתו תוך הבית מותר דלא גזרינן שמא ימשוך אחר שלחנו מאחר שעומד מקצת בסוכה ועוד דהא די בשלחן טפח. מ"א ע"ש ועיין תשובת דב"ש סי' ר"ג ועיין יד אהרן:

ס"א סוכה כו'. שם ג' א' ואמר בירושלמי פ"ב הלכה ח' וכמה כדי שולחנו טפח ובגמרא ט"ז ב' הא קמ"ל שיעור משך כו': ולענין גודל כו'. כמש"ש כ"ז ב' מלמד שכל ישראל כו' ואף דא"ז לאכילה ושתיה מ"מ גדולה הרבה:

ס"ב אם היא כו'. שם ז' א' ואנן קי"ל דלא כרבי וכמ"ש בס"א:

ס"ד מי כו'. שם ג' א' דבתרתי פליגי ופסק שם כב"ש ואע"ג דאוקים להו אביי בשיטה צ"ל דל"ס כאביי דטעמיה דב"ש משום דירה קבע דהא קי"ל דא"צ אלא דטעמיה שמא ימשך וא"כ כיון דהלכה כב"ש בסוכה קטנה ה"ה לגדולה דחדא טעמא לתרוייהו והרז"ה וש"פ חולקים וע' רשב"א:

מימרא דרב הונא סוכה ג' וכפי' רא"ש שס ורי"ף בסימן פ"ב ובגמרא ט"ו

רמב"ם

כרבי יוחנן שם

כרב אשי שם י'

משנה שם כ"ח וכבית שמאי