א׳
והתחתונה פסולה. דכתיב בסכת לשון יחיד:
דיני סוכה שתחת סוכה - שולחן ערוך אורח חיים סימן תרכ״ח
דיני סוכה שתחת סוכה. שולחן ערוך אורח חיים סימן תרכ״ח - 3 סעיפים, ולצידם מגן אברהם, ט״ז, באר היטב, ביאור הגר״א, באר הגולה. לרבי יוסף קארו, בעברית.
אורח חיים · סימן תרכ״ח
סעיף א׳
דיני סוכה שתחת סוכה. ובו ג סעיפים:סוכה שתחת סוכה העליונה כשרה והתחתונה פסולה והני מילי שיכולה התחתונה לקבל כרים וכסתות של עליונה ואפי' ע"י הדחק ויש ביניהם עשרה טפחים אבל אם אין ביניהם י' טפחים או שיש ביניהם עשרה טפחים אבל אינה יכולה לקבל כרים וכסתות של עליונה אפי' ע"י הדחק התחתונה כשרה אם היא מסוככת כהלכתה אפילו אם העליונה למעלה מעשרי' ואם אינה מסוככת כהלכתה ומתכשרת על ידי סכך העליונה צריך שלא יהא סכך העליונה גבוה מן הארץ למעלה מעשרים אמה:
סעיף ב׳
העושה סוכתו בראש העגלה או בראש הספינה אם אינה יכולה לעמוד ברוח מצויה דיבשה פסולה אבל אם יכולה לעמוד ברוח מצויה דיבשה אפילו אם אינה יכולה לעמוד ברוח מצויה דים כשרה:
סעיף ג׳
עשאה בראש הגמל או בראש האילן כשרה ואין עולין לה בי"ט מקצתה על האילן ומקצתה בדבר אחר אם הוא בענין שאם ינטל האילן תשאר היא עומדת ולא תפול עולין לה ביום טוב ואם לאו אין עולין לה ביום טוב:
מגן אברהם · אורח חיים סימן תרכ״ח
ב׳
למעלה מכ'. ולא אמרי' מה שכנגד סכך הפסול נחשב כאלו אינו דלמעלה מכ' לא מקרי סכך פסול לפסול כנגדו [תוס' ורא"ש ערסי' תרכ"ו]:
ג׳
סכך העליונה. והעליונה צלתה מרוב' אבל אם חמתה מרובה אפי' יכולה תחתונה לקבל כשירה ועסי' תרל"א ס"ה:
ד׳
דים כשרה. ואף על פי שהספינה הולכת על הים וכ"מ בגמ' ע"ש:
ה׳
האילן כשרה. היינו כשהסכך יכול לעמוד בלא אילן שסמכו על קונדסין דאל"כ אסור דגזרינן שמא יסכך בו כמ"ש סי' תרכ"ט ס"ז [ר"ן]:
ו׳
ואין עולין לה. אפי' הסוכה על הארץ והקני' של הסכך נסמכים על האילן אסור גזירה שמא יניח חפציו על הסכך [רא"ש ורי"ו] ומ"מ פ"ד כ' וז"ל שהיו רגילים להניח ולתלות בסכך חפציהם ולהשתמש בהם עכ"ל ואפשר בזמן הזה שאין רגילות להשתמש שם שרי ולא אסור משום דבר שבמנין כיון שאינו אלא משום חששא כמ"ש בי"ד סי' קי"ו ולא גזרי' שמא יניח על הסכך דאף אם יניח לא מקרי משתמש במחובר כמ"ש סי' של"ו ס"א:
נחלת הכלל · Magen Avraham
ט״ז · אורח חיים סימן תרכ״ח
א׳
אפי' ע"י הדחק. דאז מיקרי דירת עראי וקיי"ל כרבנן דר"י דסוכה דירת עראי סגי:
ב׳
אפי' אם העליונה כו'. משמע אע"פ שהעליונ' ג"כ צלתה מרובה מחמת'. ואע"ג דבסי' תרכ"ז פסל לכ"ע אם הסכך פסול דהיינו האילן היא צלתה מרובה מחמת' שאני הכא דהעליון אינו נקרא סכך פסול כיון שאין הפסול מחמת עצמו רק מחמת שיעור הגובה זו היא סברת ר"ת בתו':
ג׳
אין עולין לה בי"ט. מפני שאסור להשתמש בי"ט בבעלי חיים ובמחובר:
נחלת הכלל · Maginei Eretz: Shulchan Aruch Orach Chaim, Lemberg, 1893
באר היטב · אורח חיים סימן תרכ״ח
א׳
אפי' וכו'. משמע אע"פ שהעליונה ג"כ צלתה מרובה מחמתה. ט"ז ע"ש:
ב׳
כשרה. אע"פ שהספינה הולכת על הים. גמרא דף כ"ג:
ג׳
האילן. היינו כשהסכך יוכל לעמוד בלא אילן שסמכו על קונדסין דאל"כ אסור דגזרינן שמא יסכך בו כמ"ש סי' תרכ"ט סעיף ז'. ר"ן מ"א:
ד׳
עולין. ואם עבר ועלה יצא י"ח ואם הסוכה על הארץ והקנים של הסכך נסמכים על האילן שרי ולא גזרינן שמא יניח על הסכך. מ"א ע"ש:
נחלת הכלל · Torat Emet 357
ביאור הגר״א · אורח חיים סימן תרכ״ח
א׳
ס"א ויש ביניהם כו'. כשמואל שם דסוגיא שם כותיה דבני מערבא כותיה דאם א"צ י"ט כ"ש דאין צריך לקבל כרים וכסתות דהא לדירה לא חזיא. רשב"א וערא"ש ובפי' הרמב"ם והסכים עמו הראב"ד: אפי' אם כו'. כגי' תוס' שם ט' ב' ד"ה הא. וגריס ר"ת תחתונה כו':
נחלת הכלל · Maginei Eretz: Shulchan Aruch Orach Chaim, Lemberg, 1893
באר הגולה · אורח חיים סימן תרכ״ח
א׳
משנה סוכה ט'
ב׳
מהא דרב דימי שם ד"י
ג׳
שם בגמרא
ד׳
מימרא דרבי ירמיה שם וכגירסת רש"י
ה׳
שם
ו׳
משנה וגמרא שם כ"ב וכ"ג
ז׳
משמעות הגמ' שם
ח׳
משנה שם
ט׳
דאסור להשתמש ביום טוב בבעלי חיים במחובר
נחלת הכלל · Maginei Eretz: Shulchan Aruch Orach Chaim, Lemberg, 1893
על הסימן הזה
שולחן ערוך אורח חיים סימן תרכ״ח, מתוך חלק אורח חיים. השולחן ערוך לרבי יוסף קארו הוא ספר ההלכה המרכזי של עם ישראל - פסקי ההלכה למעשה ערוכים בקצרה ובבהירות, מסודרים לפי נושאים בארבעה חלקים. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.
שולחן ערוך, רבי יוסף קארו - נחלת הכלל