סדר קריאת התורה ומילה ביו״כ - שולחן ערוך אורח חיים סימן תרכ״א

בזוהר כל מי שמצטער על מיתת בני אהרן או מוריד דמעות עליהם מוחלין לו עונותיו ובניו אין מתים בחייו וכ"כ בשם האר"י: בהפטרה א"א מלך מוחל וסולח רק ודברך אמת וקיים לעד בא"י מלך על כל הארץ וכו' (לבוש ד"מ): מילה ביה"כ. אומרים זכור ברית ואל תפר וכו' ואם תלד בשבת אומרים גאולה יום ליבשה (לבוש) עמ"ש ססי' תקפ"ד:

והמנהג. ויש נוהגין למול קודם אשרי:

ונותנין לתינוק הנימול. כיון דטעימת כוס אינו אלא משו' גנאי שלא יאמרו שלא לצורך הוא ברכ' זו לכן די כשנותנין לתינוק קטן כזה (ראב"ן פ"ג דעירובין) ובתשו' הר"ן סי' נ"ב כתב בשם הרשב"א דהוי ברכה לבטלה כיון שנותן לתינוק קטן כזה ובלבוש כתוב כיון שכתוב במנהגים ונותנים לתינוקות אין למחות ביד הנוהגים היתר עכ"ל ומ"מ נ"ל דמלבד מה שנותנין לפי התינוק כשאו' בדמיך חיי צריך ליתן לו לשתות קצת מהכוס דאל"כ מ"מ איכא גנאי להכוס ועבי"ד סי' רס"ה סס"א וסס"ד:

סדר עבודה. עבב"י כמה דקדוקים בסדר שלהם והפיוטים שלנו הוא אליבא דהלכתא אבל בסליחות יש דברים שאינן אליבא דהלכתא דוק ותשכח: מ"ש הע"ש בענין הפייסות ע' בתי"ט ואומרים אנא השם אנא בשם משום שהכ"ג אמר השם ככתבו אבל לפני ה' תטהרו מקרא הוא דקרינן לכן אומרים השם בכינויו וכן לה' חטאת עיין בריב"ש סי' רי"ט דלא כב"ח וכ"ה שכתבו לומר להשם חטאת ומכ"ש ביהי רצון וכו' שאף הכ"ג לא היה אומר השם ככתבו ועוד שאנו אומרים בו כמה בקשות בשבילנו שלא היה כ"ג אומר והכי נוהגין דלא כב"ח:

חטאתי. חטא שוגג עון במזיד פשע מורד וצ"ל הקל תחלה:

כפר' ביוה"כ. כשנודרין בעבורם דאומרים אילו היה חי היה נותן ג"כ צדקה אבל בעבור רשע אינו מועיל, ב"י רוקח וכ"מ במרדכי וע' בספר חסידים:

ונותנין לתינוק. משמע אבל לא לתינוקות אחרים גם בזה נרא' הטעם כמ"ש בסי' תרי"ח דבשביל שהוא מצוה חיישי' דאתי למסרך בכל י"כ בדבר מצו':

במוסף אומר. שלא היתה עיקר העבוד' של כ"ג אלא במוסף י"כ עם קרבנות שעירים של י"כ: בטור הביא דעות שי"ל אנא השם בראשונה ואח"כ אומר אנא בשם כפר נא וכ"ה במחזורים ונ"ל הטעם דכשמבקש רחמים אומר בשם דהיינו שמתפלל שהוא ית' יושיעו ע"י שם העצם שהוא רחמים גמורים בלי תערובות דין כלל כנ"ל ובפי' של מחזור כתוב דכשאומר אנא השם לא היה מזכיר שם המפורש רק בכינוי אדנות רק בפעם שנית ונעלם ממנו הברייתא בפרק טרף בקלפי שעשרה פעמים זכר שם המפורש ג' פעמים בוידוי ראשון: בנוסח אנא השם חטאתי לא הזכיר התנא במשנה וכן אנחנו בתפיל' שם של אדנות כדרכנו בכל השמות והטעם לפי שאין זה אלא סיפור דברים של כ"ג ולא דברי עצמנו והא דאמרי' לפני ה' תטהרו אע"פ שזה ג"כ סיפור דברי כ"ג אין קפיד' דהוא לשון הפסוק וכ"כ הטור בשם רב סעדיה גאון שראוי לו' לפני השם תטהרו כמו אנא השם. כתב הרי"ץ גיאות אם אומר לפני ה' אין בכך כלום דקרא הוא דקרי' ואין אנו הוגין השם באותיותיו עכ"ל דרך זה צריכים אנו לו' במה שאנו אומרים בכל יום בתפלת יוצר קק"ק ה' צבאות ואין זה אלא ספור דברי המלאכים והיה לנו לו' השם אלא דפסוק הוא וכתב מו"ח ז"ל שכשאנו אומרים בפיוט צעק לה' חטאת בתפלת כה"ג יר"מ ה' שתהא השנה הזאת וכן באנשי השרון יר"מ ה' וכו' ראוי לומר באלו לשון השם ולא ימצא במחבר שהתעורר ע"ז ונלע"ד ודוקא במקום שהיה הכ"ג הוגה השם המפורש דהיינו במעשה העבוד' אנו אומרים השם במקום אדנ"י להורות שהיה באזכרה זו שינוי ואלו היינו אומרים אדנ"י ה"א שגם כ"ג אמר כן אבל בתפלתו של כ"ג לא זכר שם המפורש אלא כשאר התפלות כדאיתא בפ' טרף בקלפי ת"ר י"פ מזכיר כ"ג את השם בו ביום ג' בוידוי ראשון דהיינו אנא השם חטאתי אנא השם כפר לפני ה' תטהרו וג' בוידוי שני וג' בשעיר המשתלח וא' בגורלות פי' כשאומר לה' חטאת ע"כ אין קפידא במה שאנו אומרים שם אדנ"י דעכ"פ אינו לבטלה דעי"ז אנו מתעוררים ומתפללים ומכוונים למה שאנו צריכים ג"כ בזמנינו כמו שמצינו שיש בנוסח תפלת כ"ג שנה שתעלנו בשמחה לארצינו דזה לא אמר הכ"ג שהרי ישב בא"י אלא שאנו מכניסים זה למה ששייך לנו אלא שבמ"ש צעק לה' חטאת שבזה היה הכ"ג מזכיר שם המפורש אנו צ"ל להשם חטאת כמ"ש מו"ח וקצת י"ל גם בזה דלישנא דקרא הוא אשר עלה עליו הגורל לה' ועשהו חטאת אבל נרא' דעצהי"ט יאמר בזה להשם חטאת כנלע"ד ונראה ללמוד מדברי רי"ץ גיאות דכל הקורא פסוק יוכל לומר השם באדנות כמו שאומרו בתפלה ועוד יש ללמוד מדברים הנזכרים כאן דבמקום שאין אנו רוצים להזכיר שם של אדנות י"ל השם ולא כמ"ש המון עם אדושם כי אין זה דרך כבוד של מעלה אלא י"ל בלשון התנא השם:

ויש למחות כו'. כ"כ הריב"ש שהחזנים שעושים כן הוא מחמת חסרון ידיעה ובלבוש כ' אבל כבר פשט המנהג שהחזן נופל על פניו עכ"ל ונראה שהם סומכים שהליכה לא מקרי הפסק וכמ"ש בסי' ח' ס"ג ובסי' קי"ד:

בעד המתים. ב"י הביא שיש במדרש שאף המתים צריכים כפרה ויש להם זכות בנתינת צדק' עבור' שהש"י בוחן לבות ויודע שאלו היו בחיים היו נותנים צדק':

אחרי מות. והמצטער על מיתת בני אהרן ומוריד דמעות עליהם בי"כ מוחלין עונותיו ובניו אין מתים בחייו זוהר והאר"י ז"ל. ומצוה ללמוד בי"כ משניות יומא. גם ללמוד בסוף יומא המאמרים המדברים במעלות התשובה עיין של"ה. ואין לת"ח לעסוק בתורה ולהשמיט מלהתפלל התפילות והסליחות ובקשות עם הצבור. שכנה"ג:

ומפטיר. בהפטרה אין אומרים מלך מוחל וסולח רק ודברך אמת וקיים לעד בא"י וגו'. ד"מ ואחרונים:

מילה. ואומרים זכור ברית ואם חל בשבת אומרים יום ליבשה עסס"י תקפ"ד:

לתינוק. דהיינו דמלבד מה שנותנין לפי התינוק כשאומר בדמייך חיי צריך ליתן לו לשתות קצת מהכוס מ"א ע"ש ועיין סי' תקנ"ט ס"ז:

עבודה. דעיקר העבודה של כהן גדול הי' במוסף עיין ט"ז ומ"א:

לעקור. וכבר פשט המנהג שגם הש"ץ נופל על פניו. לבוש. אבל לא יעקור רגליו גם יעמוד קצת רחוק בתחילה מהתיבה וכן נוהגים. ועסי' קל"א דיש להשתטח עשבים על הרצפה:

חטאתי. החטא שוגג עון מזיד פשע מורד וצ"ל הקל תחלה:

המתים. ולכן נקרא יה"כ בלשון רבים ר"ל לחיים ולהמתים. מהרי"ו:

ס"א בפרשת א"מ. מתני' שם וגמ': ואם חל כו'. שם פ"ג: ומפטיר כו'. כ"ה בתוספתא פ"ג דמגילה ביה"כ קורין באחרי מות ומפטירין בעשור שבחומש הפקודים ומכאן ראיה לפסק רב עמרם והגאונים ועמ"ש בסי' תפ"ח ס"ב: ומפטיר בישעיה. גמרא שם:

ס"ב מילה כו'. דתפלת שחרית קודם שהוא תדיר משא"כ מוסף ועמ"ש בסי' תקפ"ד ס"ד:

ס"ג מברכין כו'. כמ"ש בפ' ע"פ ובפ"ח דברכות המברך צריך שיטעום ואין נותנין לתינוק כמ"ש בספ"ג דעירובין ותוס' חולקין ע"ז ואומרים דבדבר שאינו קבוע לא חיישינן להכי והקשו עליהם מהא דפ' תולין והר"ן יישב ואמר דלמא יזרע כל שתא וע"ל סי' תקנ"ט ס"ז ובי"ד סי' רס"ה ס"ד וע' תוס' דשבת קנ"ט א' ד"ה וליתן כו' ובעירובין מ' ב' ד"ה דלמא כו': וי"א כו'. עמ"א כיון כו'. וכ' בראב"ן שם דלכך נותנין לתינוק כל השנה משום ימי התענית ע"ש וכתב ובקטן כה"ג ליכא חששא:

ס"ד במוסף כו'. ע' בפ"ז דיומא ע': ונוהגין כו'. שם ס"ו א' במתניתין אבל בגי' הספרים שלהן ל"ג אבל בירושלמי הקרובים היו נופלין ע"פ הרחוקים היו אומרים בשכמל"ו: אבל ש"ץ כו'. כמ"ש ברפ"ה דברכות:

ס"ה סדר כו'. דרב פסק שם כחכמים ואף ע"ג דאמר שם ההוא דנחית כו' וכן סתם מתני' כר"מ מ"מ לא שבקינן הא דרב משום ההוא גברא ואף רבא ס"ל כרב כמש"ש שבקת כו' ומשום דיהיב טעמא למילתי' לא אהדרי' אבל לכתחלה ס"ל כחכמים וכן ס"ל לסוגיא דגמ' שם דפריך פשיטא כו' וע' רמב"ן בתה"א וברא"ש שם:

משנה מגילה כ"ט

ברייתא שם לא

מרדכי והרוקח והגהות אחרונות דמרדכי פ' י"ט דשבת

שם בהגהות

מרדכי בשם ר"י בר שמשון

טור וש"פ מההוא דנחית קמיה דרבא יומא ל"ד וכו'

ברייתא שם ל"ב וכחכמים טור בשם הרי"ף ובה"ג ורב פלטוי ור"ח

מרדכי על פי ספרי בעגלה ערופה אשר פדית אלו המתים וכו'