א׳
מדליקין. שלא ישמש לאור הנר והנוהגים שלא להדליק כוונתם שלא יראנה ויתאוה לה:
הדלקת הנרות ביום כפור - שולחן ערוך אורח חיים סימן תר״י
הדלקת הנרות ביום כפור. שולחן ערוך אורח חיים סימן תר״י - 4 סעיפים, ולצידם מגן אברהם, ט״ז, באר היטב, ביאור הגר״א, באר הגולה. לרבי יוסף קארו, בעברית.
אורח חיים · סימן תר״י
סעיף א׳
הדלקת הנרות ביום כפור. ובו ד סעיפים:מקום שנוהגים להדליק נר בליל יום הכפורים מדליקין מקום שנהגו שלא להדליק אין מדליקין (ואם יש נר בבית חייב להדליק בחדר ששוכב שם כדי שלא יבא לידי תשמיש עם אשתו מאחר שרואה אותה אצל הנר שבביתו) (מהרי"ל) ואם חל להיו' בשב' חייבין הכל להדליק הגה ומברכין להדליק נר של שבת ויום הכפורים:
סעיף ב׳
יש מי שאומר שמברך על הדלקת נר יום כפורים: הגה וכן המנהג במדינות אלו:
סעיף ג׳
בכל מקום מדליקין בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ובמבואות האפלים ועל גבי החולים:
סעיף ד׳
נוהגים בכל מקום להרבו' נרות בבתי כנסיו' ולהציע בגדים נאים בבית הכנסת: הגה ונוהגים שכל איש גדול או קטן עושין לו נר (מרדכי ומהרי"ו) גם נר נשמה לאביו ולאמו שמתו (כל בו) וכן נכון וכן כתבו מקצת רבוואתא ואם כבו נרות אלו ביוה"כ אין לומר לעכו"ם שיחזור וידליקם (מהרי"ל). מי שכבה נרו ביוה"כ יחזור וידלקנו במוצאי יום כפור ואל יכבנו עוד אלא יניחנו לדלוק עד גמירא וגם יקבל עליו שכל ימיו לא יכבה במוצאי יום כפורים נרו לא הוא ולא אחר (כך נמצא במנהגים ישנים). יש אומרים שיש להציע השלחנות ביום כפור כמו בשבת (מרדכי ומנהגים) וכן נוהגין. יש שכתבו שנהגו ללבוש בגדים לבנים ונקיים ביוה"כ דוגמת מלאכי השרת וכן נוהגין ללבוש הקיטל שהוא לבן ונקי גם הוא בגד מתים ועי"ז לב האדם נכנע ונשבר (ד"ע מהגהות מיימוני פ"ז דשביתת עשור):
מגן אברהם · אורח חיים סימן תר״י
ב׳
מאחר שרואה. ובחדר אין לו שום היכר (שם) ובמרדכי ריש יומא כ' ומדליקין נרות על שלחנם כמו בשבת אף יש מדליקין גם בחדרים דתנן מקום שנהגו כו' משמע דיש מדליקין על השלחן ולא בחדר וכ"מ שם סוף יומא שכ' וא"ל דהיינו דוקא בחדר משום תשמיש אבל בבית חובה להדליק דהא תנן מדליקין בבתי כנסיות וכו' משמע אבל בבתים לא ע"כ וק' דא"כ כשיראנה בבית יתאוה לה וכו' כמ"ש כאן אלא ע"כ לא ס"ל הך סברא דמהרי"ל דאין יצה"ר מצוי אלא לשעתו ובבית שניהם מצוי' יחד אבל בחדר הולך זה לבדו לשכוב וזו לבדה ואז לא חיישינן שמא ישכח, כל זה ליישב המנהג ומ"מ יש להחמיר:
ג׳
איש. אבל לא אשה משום דהטעם הנרו' שהתור' נגמרת ביה"כ שקרוי נר ואשה לאו בת תורה היא (מהרי"ו), במהרי"ל יש שהן כנגד איבריו של אדם ואשה יש לה איברים יתירים או כנגד מ"ע ואשה לא נתחייבה ועכשיו אין עושין נר אלא הנשוי: עבי"ד ססי' רנ"ו בש"כ מענין היישובים המביאין נרות ובתשו' מהר"ם סי' קנ"ג:
ד׳
ואם כבו כו'. אין לומ' לעכו"ם לקבל שעוה הנוטף (מנהגים) עמ"ש סי' רע"ו ס"ב ונהגו ליקח עכו"ם לשמור הנרות שלא יבוא ח"ו לידי דליק' ומכח זה נהגו לומר לו לכבות ולהדליק ויש למחו' בידם שאין לו היתר כלל ועיין בשל"ה בפרט ביום הדין:
ה׳
דוגמת מלאכי. ולפ"ז אין הנשים לובשין לבנים דאין יכולים להיות כמלאכים דעיר גברי' כתיב כמ"ש מט"מ גבי טבילה ומ"מ הקיט"ל יכולים ללבוש שיכנע לבם, אפי' מי שלובש שק מחמת תשובה אסור ללבשו ביה"כ (ס"ח תרט"ו ר"ש הלוי סימן ו'), איתא בילקוט שופטים דף ט' ע"א לעשות פתילות עבות בבה"כ להרבות אורן:
נחלת הכלל · Magen Avraham
ט״ז · אורח חיים סימן תר״י
א׳
מקום שנהגו להדליק כו'. ושני המקומות נתכוונו לדבר א' דהיינו לבטל תשמיש דהמדליק כוונתו שאסור לשמש נגד אור הנר ומאן דלא מדליק כוונתו שלא יראה אותה ויתאוה לה ואף על גב דאסור לו לבא עליה מכל מקום מידי הרהור לא יצא ויבטל מחשבתו הטהורה ביום הזה:
ב׳
להרבו' נרות כו'. דדרשי' ולקדוש ה' מכובד זה י"כ וכיון שאין לכבדו באכילה ושתי' כבדהו בכסות נקיה ונרות הוה ג"כ כבוד היום. ואין מקבלין שעוה ממומר להדליק בבה"כ כ"כ בלבוש:
ג׳
גם הוא בגד מתים. יש נ"מ בין ב' טעמים אלו לאבל דלטעם דראשון אסור ללבוש הקי"טל. ולטעם הב' מותר ונראה דהסומך על טעם הב' ולובש לא הפסיד:
נחלת הכלל · Maginei Eretz: Shulchan Aruch Orach Chaim, Lemberg, 1893
באר היטב · אורח חיים סימן תר״י
א׳
קטן. ועכשיו אין עושין נר אלא הנשוי וטעם הנרות משום שהתורה נגמרה ביום כפור שקרוי נר מהרי"ו. ומהרי"ל כתב שהן כנגד איבריו של אדם או כנגד מ"ע. ולאלו הטעמים אין לעשות נר לאשה עיין מגן אברהם ועיין סימן קנ"ד סי"א איזה נר ראוי לבית הכנסת. ובילקוט שופטים איתא לעשות פתילות עבות כדי להרבות אורן. מגן אברהם:
ב׳
אין לו'. אפי' ברמיזה ומצוה עושים כשיניחה כך מכובה ע"ש. ואין לו' לעכו"ם שיקבל שעוה הנוטף. מנהגים:
ג׳
דוגמת. לפ"ז אין הנשים לובשים לבנים דאין יכולים להיות כמלאכים ומ"מ הקיטל יכולות ללבוש שיכניע לבם. מגן אברהם:
ד׳
מתים. יש נ"מ בין שני טעמים אלו דלטעם הראשון אסור להאבל ללבוש הקיטל. ולטעם השני מותר ונראה דהסומך על טעם השני ולובש הקיטל לא הפסיד ט"ז. והלובש שק מחמת תשובה אסור ללבשו ביה"כ ס"ח תרט"ו. מ"א:
נחלת הכלל · Torat Emet 357
ביאור הגר״א · אורח חיים סימן תר״י
א׳
ס"א ואם יש כו'. כמ"ש שם תנא כו': ואם חל כו'. בירושלמי פ"ד דפסחים הלכה ד' פסק הלכה כרשב"א: ומברכין כו'. כמ"ש בפ"ז דברכות ולשיטתו שפסק דגם ביה"כ מברכין וע' בפ"ב דשבת כ"ד:
ב׳
ס"ב יש מי כו'. כמו בשבת משום שלום בית. שם. אבל כל הפוסקים חולקים עליו וכמ"ש בפ"ד דסוכה קסבר מנהג נביאים והשתא מנהג נביאים כ"ש כה"ג ואף לפי' ר"ת בפ"ב דברכות י"ד א' כאן דמקום שנהגו כו' וע"ל סי' רס"ג ס"ה:
ד׳
ס"ד נוהגים כו'. הרי"ף ורא"ש ס"ט מהא דפט"ז דשבת כבדהו כו' וע"כ יש לכבד בכ"ד שנקרא כבוד כיון שא"י לכבדו באכילה ושתיה וכמו שמכבדו בכסות שנקרא כבוד כמ"ש בפט"ז דשבת וכן בנרות כמ"ש באורים כבדו ה' ומתרגמינן בפנסייא יקרו: ואם כו'. שבת ספט"ז ועמ"א ס"ק ד' ויש למחות כו' וע' בשל"ה וכן עיקר: יש אומרים כו'. שבת קי"ד א' זה יה"כ שאין בו כו'. ור"ל דתניא בת"כ מקרא קדש קדשהו כו' וכאן שא"א כבדהו במה שאפשר בשבת בכסות כו': יש שכתבו כו'. כמ"ש נקיים כמ"ה וכ' איש א' לבוש בדים: וגם הוא כו'. וע' בפ"ב דתענית ט"ז א':
נחלת הכלל · Maginei Eretz: Shulchan Aruch Orach Chaim, Lemberg, 1893
באר הגולה · אורח חיים סימן תר״י
א׳
משנה פסחים נ"ג
ב׳
ברייתא פסחים שם וכרבי שמעון בן אלעזר וכפי' הרמב"ם
ג׳
טור בשם אביו הרא"ש
ד׳
משנה שם פסחים
ה׳
טור וכן כ' הרא"ש ביומא
נחלת הכלל · Maginei Eretz: Shulchan Aruch Orach Chaim, Lemberg, 1893
על הסימן הזה
שולחן ערוך אורח חיים סימן תר״י, מתוך חלק אורח חיים. השולחן ערוך לרבי יוסף קארו הוא ספר ההלכה המרכזי של עם ישראל - פסקי ההלכה למעשה ערוכים בקצרה ובבהירות, מסודרים לפי נושאים בארבעה חלקים. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.
שולחן ערוך, רבי יוסף קארו - נחלת הכלל