סדר קריאת התורה בראש השנה - שולחן ערוך אורח חיים סימן תקפ״ד
סדר קריאת התורה בראש השנה. שולחן ערוך אורח חיים סימן תקפ״ד - 4 סעיפים, ולצידם מגן אברהם, ט״ז, באר היטב, ביאור הגר״א, באר הגולה. לרבי יוסף קארו, בעברית.
אורח חיים · סימן תקפ״ד
סעיף א׳
סדר קריאת התורה בראש השנה. ובו ד סעיפים:אין אומרים הלל בראש השנה ויום הכיפורים: הגה ונוהגין לומר אבינו מלכנו על הסדר ואם הוא שבת אין אומרים אותו (ר"ן פ"ב דר"ה וריב"ש סי' תקי"ב) ומאריכים בפיוטים ותפלות עד חצות: (מהרי"ל):
סעיף ב׳
מוציאין ב' ס"ת באחד קורין חמשה מן וה' פקד את שרה עד ויהי אחר הדברים האלה ואם הוא שבת קורין בו ז' ומפטיר קורא בשני בפ' פנחס ובחודש השביעי ומפטיר ויהי איש אחד מן הרמתים עד וירם קרן משיחו: הגה ויש מקומות שנוהגים לקרות התוקע ממנין החמשה העולים לס"ת (כל בו):
סעיף ג׳
בני אדם החבושים בבית האסורים אין מביאין אצלם ס"ת אפי' בר"ה ויום הכפורים (וע' לעיל סוף סי' קל"ה):
אין אומרים הלל. צריך עיון קצת האומרי' תילים בכל יום ומתרמי להם הלל ביום ראש השנה היאך אומרים אותו ונ"ל כיון שא"א אותו דרך שירה רק דרך תחנה ובקש' שרי דהא מנהג פשוט לגמור בליל יה"כ כל תהלים ואומרי' ג"כ הלל וגם י"א תהילי' כל יום ויום והלל בכלל ואמרי' הקורא הלל בכל יום ה"ז מחרף ומגדף אלא ע"כ כדפרישית:
ב׳
א"מ. כ' הרב"י בשם כל בו שלא לומר א"מ חטאנו לפניך שא"א וידוי בר"ה וכ"כ הזוהר אבל לומר פסוקים שיש בהן הזכרת חטא אין קפידא כיון שאינו דרך וידוי (כ"ה סי' רל"ח /רל"ז/) ובשל"ה כ' דשלא בשעת התפל' או כשמפרש חטאיו שרי ולכן נכון להתודות בשע' התקיעות בלחש בין סדר לסדר ובפי' המחזור ראיתי שמפרש א"מ חטאנו לפניך כלומר אבותינו חטאו שעבדו ע"א ואנו אין לנו מלך אלא אתה לכן עשה עמנו למען שמך ע"כ ובזה נתיישב מנהגינו שאומרים אותו בר"ה: אין לו' השבעות למלאכים אלא בל' תחינה (לבוש):
ג׳
שבת א"א אותו. י"א הטעם משום דנתקן כנגד ברכות אמצעיות וזה לא שייך אלא כשחל בחול (לבוש) ולדבריו בע"ש במנחה היה ראוי לאומרו אבל הר"ן פ' בתרא דר"ה כ' הטעם מפני שהוא שאלת צרכיו וכ"כ מ"צ דאפי' כשחל ר"ה בע"ש א"א אותו במנחה וכ"כ ריב"ש סי' תקי"ב שיש מקומות נוהגין כן ויש מקומו' נוהגין לעמוד באשמורת בשבת נהרא נהרא ופשטיה ועסי' תר"ב בהג"א וססי' תר"ד, י"ל כלה בצירי, סלח ומחל כי מחילה גדולה מסליחה [עמ"ש סי' תר"ז], קרע רוע במרכא טפחא, כתבנו טפחא (מט"מ) מחה והעבר חטאתינו ופשעינו עמ"ש סי' תר"ז ס"ב:
ד׳
עד חצות. לכל הפחו' (שם) וכ"כ ביש"ש בביצה שבר"ה יוכל להאריך יותר מחצות אם לא כשחל בשב' ונ"ל דוקא בפיוטים ותפלות ולא בניגונים עסי' תקכ"ט ס"א:
ה׳
מוה' פקד. שבר"ה נפקדה שרה רחל וחנה:
ו׳
לקרות התוקע. בפוזנא נוהגין לקרות גם המתפלל מוסף וכן בי"כ (לבוש):
ז׳
מלין. ועכשיו נהגו לימול אחר יציאת בה"כ (כ"ה) ע"ש הטעם ואנו אין נוהגין כן בשבת א"א הפזמון זכור ברית ומלין אחר אשרי ואומרים יום ליבשה ובחול אומרים הפזמון וא"א יום ליבש' וה"ה בכל י"ט ונ"ל הטעם דבשבת אין לחוש כ"כ לסמיכת גאולה לתפילה כמ"ש סי' קי"א ועיין בלבוש:
א"א הלל כו'. לפי שספרי החיים והמתים פתוחים ואיך יאמר שירה ואע"ג שאנו בטוחים שנצא זכאים בדין מ"מ צ"ל ירא וחרד מאימת הדין ועי"כ נזכה לזכות:
ב׳
מלין בין קריאת התורה. ואומרים יום ליבשה בר"ה שחל בשבת כ"כ לבוש וקודם לתקיע' שופר זכר לאילו של יצחק וברית של אברהם היה קודם: שמעתי שהגאון הרב מהר"ר פייוויש מקראקא ז"ל היה מל בר"ה ולא קנח פיו אחר המילה אלא בפה המלוכלך בדם מילה תקע בשופר לערב מצות מילה בשופר:
הלל. והאומרים תהלים בכל יום ומתרמי להם הלל בר"ה וי"כ שרי לאומרו עמ"א:
ב׳
א"מ. כתב ב"י בשם הכל בו שלא לומר א"מ חטאנו לפניך שא"א וידוי בר"ה וכ"כ הזוהר אבל לומר פסוקים שיש בהן הזכרת חטא אין קפידא כיון שאינו דרך וידוי. ובשל"ה כתב דשלא בשעת התפילה שרי ולכן נכון להתודות בשעת התקיעות בלחש בין סדר לסדר. ובפי' המחזור ראיתי שמפרש אבינו מלכנו חטאנו לפניך כלומר אבותינו חטאו שעבדו עכו"ם ואנו אין לנו מלך אלא אתה לכן עשה עמנו למען שמך ע"כ ובזה נתיישב מנהגנו שאומרים אותו בר"ה. א"מ קרע רוע גזר דיננו נראה שי"ל רוע גזר בנשימה אחת דשייכי להדדי דהיינו שיקרע הש"י הרוע שיש בגזירה ומה שנשאר יהיה לרחמים כי ציווי הש"י יכולים המקבלים להפכה לרחמים וכן ותשוב' וכו' מעבירין רוע הגזירה לא יפסיק בין רוע לגזרה ט"ז בסי' תרכ"ב ס"ק ז' ע"ש. יש לומר כלה בצירי סלח ומחל כי מחילה גדולה מסליחה עסי' תר"ז:
ג׳
חצות. לכל הפחות אם לא כשחל בשבת יש"ש בביצה ודוקא בפיוטים ותפלות ולא בניגונים. מ"א. האר"י ז"ל נהג לבכות בר"ה ויה"כ ואמר כי מי שאינו בוכה בימים אלו אין נשמתו טובה ושלמה גם אמר כל מי שבוכה אז מעצמו בבכיה גדולה מאיליו אותו שעה דיינין ליה בב"ד של מעלה ונפשו מרגשת ובא לו הבכיה מאליו:
ד׳
מלין. כתב ט"ז שמעתי שהגאון מוהר"ר פייבש מקראקא היה מל בר"ה ולא קנח פיו אחר המילה אלא בפה מלוכלך בדם מילה תקע בשופר לערב מצות מילה בשופר: כשחל בשבת א"א הפזמון זכור ברית ומלין אחר אשרי ואומרים יום ליבשה ובחול אומרים הפזמון וא"א יום ליבשה וה"ה בכל י"ט מ"א ועיין לבוש. וע' סי' ת"צ סעיף ז' מש"ש:
ס"א אין. ל"ב ב': ונוהגין. ע"ש שנענה ר"ע. תענית כ"ה ב': על הסדר. ר"ל לאפוקי דעת הכל בו שמדלגין בכ"מ שמזכיר חטא: ואם הוא. ירושל' הביאו הרא"ש פ"ז דברכות: ומאריכים. נחמיה שם:
שולחן ערוך אורח חיים סימן תקפ״ד, מתוך חלק אורח חיים. השולחן ערוך לרבי יוסף קארו הוא ספר ההלכה המרכזי של עם ישראל - פסקי ההלכה למעשה ערוכים בקצרה ובבהירות, מסודרים לפי נושאים בארבעה חלקים. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.
