אם נתרבו הגשמים עד שמטשטשין הקרקע - שולחן ערוך אורח חיים סימן תקע״ז

ומונעים המחרישה. וה"ה אם מקלקלים ומפסידין בענין אחר:

נחפז. פי' שצריך להתענות רצופים שסכנתן בכל יום כגון עיר שהקיפו' עכו"ם וא"א לגזור תעני' בכל יום ולפי ענינם אין מקום לתעני' בה"ב לפיכך אין גוזרין תעני' כלל (ר"ן) עמ"ש סי' תקע"ה ס"ה:

היחידים רוצים להתענו'. אפי' רצופים ולא חיישי' שמא יחלה ויצטרך לבריו' ערסי' תקע"א:

בענינו וכו'. ובקראקא נוהגים שהש"ץ והצבור אומרים ריצוי זה בשומע תפלה כשיש הרבה גשמים:

המחרישה. וה"ה אם מקלקלים ומפסידין בענין אחר. מ"א:

בעננו. בקראקא נוהגים שהש"ץ והצבור אומרים ריצוי זה בשומע תפלה כשיש הרבה גשמים ע' סימן קי"ז ס"ב:

ס"א בכ"מ כו'. כמש"ש ובגולה מתריעין עליה וכמ"ש הטור מפני שהגשמים קשין לה ומש"ש שלא יהיה כו'. הוא תוספת טעם וכ"ה בטור וכן אם מטשטשין כו' כמש"ש ת"ר ונתתי כו' שכ"ז שהגשמים מרובים כו': ואם הענין כו'. שאין כו'. כמש"ש ת"ר עיר כו' ועל כולן יחיד כו' רי"א כו' וע"כ ל"פ אלא ביחיד אבל צבור כ"ע מודים שאין מתענין וכ' הר"ן במתני' שם דכיון דכל התרעה הוא בה"ב כמש"ש י"ט ב' ואיזהו מיד שלהן בה"ב וכ"ז שאין הסכנה בת יומא אבל עיר כו' שהסכנה בת יומא והיו צריכין להתענות רצופות שהענין נחפז ואין גוזרין על הצבור בכל יום אלא מתריעין וכמ"ש בתוספתא ובש"ע סי' תקע"א ס"ג עיר כו' והטעם מפני שצריך להתענות רצופין וז"ש בגמ' ועל כולן יחיד רשאי כו' אבל לא צבור וכ"ש לר"י: ואם היחידים כו'. כת"ק שם: יהי רצון מלפניך כו'. פ"א דברכות: שאין כו'. פ' הבע"י: והם עמך כו'. לשון הפ' בפ' עקב: ואינם כו'. ברייתא בפ"ג:

לשון הר"ש בר צמח מברייתא תענית כ"ב

שם בהרשב"ץ בשם רבוותא

שם מורכבת מתפלת רבי ישמעאל בן אלישע כ"ג ושל חוני המעגל: