להתענות ד׳ תעניתים - שולחן ערוך אורח חיים סימן תקמ״ט

מפני דברים הרעים. כדי לעורר הלבבות לתשובה [רמב"ם]:

אין מתענין בט'. ולא רצו לגזור תענית גם בט' בו דאין מטריחין על הצבור יותר מדאי [רמב"ן] וא"כ בעל נפש יתענה גם בט' מיהו בירוש' איתא שבראשונה היה ג"כ בי"ז אלא שמפני הצרות טעו בחשבון:

בטור מביא ל' הגמ' צום השביעי זה ג' בתשרי שבו נהרג גדליה ולמה נכתב כאן ללמדך ששקולה מיתת הצדיקים כשריפת בית אלהינו זה צריך ביאור דמה קשה לו על מ"ש כאן דהא סיים בכאן שחשיב כסדר החדשים אע"פ שלענין הזמן הזה צום העשירי קודם למה דחשיב הפורעניות תחלה א"כ בצום השביעי נמי נימ' הכי ונראה דצום העשירי הוא עכ"ם זכר לחורבן הבית שבאותו יום התחיל כת האויב ע"כ חשיב כל מה דמרמז לחורבן ע"פ סדר חדשים משא"כ בצ"ג שהוא ענין מיתת צדיקים ואין בו רמז חורבן ק' למה חשבו בין המרמזי' על החורבן ותי' ללמדך כו' הב"י הביא דברי רי"ו וז"ל ג' בתשרי שבו נהרג גדליה אמרו בר"ה נהרג ונדחה תעניתו ליום חול עכ"ל ולפ"ז היה נראה דאם יש מילה בצ"ג דאין בעל הברית מתענ' עד הליל' כמ"ש בסי' תקנ"ט בעל ברית אינו משלים בט"ב שחל בשבת ונדחה ליום א' לפי שי"ט שלו הוא ה"נ נימ' כן בצ"ג וי"ל דשאני התם דנרא' לכל הדחיי' בזמנינו דאנו רואים שעיקר התענית של ט"ב חל בשבת אלא שנדח' ע"כ נשתנ' דינו משא"כ בצ"ג דפעם הראשון דחוהו וגזרו להתענות ביום ג' לעולם חל הגזירה לעולם בשוה ואין נראה לנו הדחייה:

ובג'. ואיתא בב"י בשם רי"ו דבראש השנה נהרג גדליה ונדחה תעניתו על יום חול ולפ"ז היה נראה דאם יש מילה בצום גדליה דאין בעל ברית מתענה עד הלילה כמו בט"ב שחל בשבת ונדחה ליום א' אבל יש לחלק דהתם נראה לכל הדחייה בזמנינו דאנו רואים שעיקר התענית של ט"ב שחל בשבת אלא שנדחה ע"כ נשתנה דינו מה שאין כן בצום גדליה דפעם הראשון דחוהו וגזרו להתענות ביום ג' לעולם חל הגזירה לעולם בשוה ואין נראה לנו הדחייה ט"ז. וכ"מ ממאי דאמרינן בפ"ק דמגילה רבי נטע וכו' וביקש לעקור ט"ב וכו' הואיל ואידחי אידחי וכו' ואם איתא דצום גדליה חשיב נדחה אם כן רבי מעיקרא איך לא עקר צ"ג אע"כ לומר דהתם מעיקרא כך קבלו עלייהו לעשותו לעולם כיום שנהרג בו ממש ולא חשיב נדחה עיין יד אהרן. מי שטעה ואכל בהם יתענה בה"ב. מהרי"ל:

מפני. כדי לעורר הלבבות לתשובה. רמב"ם:

בט'. ולא רצו לגזור גם בט' בו דאין מטריחין על הציבור יותר מדאי רמב"ן. וכתב המ"א וא"כ בעל נפש יתענה גם בט'. מיהו בירושלמי איתא שבראשונה היה גם כן בי"ז אלא מפני הצרות טעו בחשבון:

א' ובי' טבת כו'. ז"ל הרמב"ן בתה"א והלכתא ומנהג כר"ע. ור"ל הלכתא משום דאין הלכה כתלמיד במקום הרב דוקא מאביי ורבא הלכתא כבתראי:

ס"ב אע"ג כו'. אין מתענין כו'. עבפ"א דמגילה ה' ב': מפני שאע"פ כו' שבשניה כו'. תענית כ"ח ב' ודלא כירושל' שהביאו תו' בר"ה שם:

בברייתא ראש השנה י"ח

תוס' שם והרמב"ן בספר תורת האדם: