שלא לפנות מחצר לחצר בחול המועד - שולחן ערוך אורח חיים סימן תקל״ה

מחצר לחצר. דרך ר"ה (נ"י) וא"כ אם יש פתח בין ב' החצרות מותר לפנות מזו לזו (ב"ח) ואפי' דרך כמה חצירות מותר ואפש' דמבואות שלנו דין חצירות יש להם דלא שכיחי בהו רבים כ"כ ומ"מ יש להחמיר מדסתמו הפוסקים בססי' זה:

לחצר שלו. ששמחה לאדם שיהא דר בתוך שלו (ירושלמי) ונ"ל דאם אדם דר אצל חבירו בחדר א' ואח"כ שכר לו בית מיוחד אף על פי שנוח לו יותר אסור לפנות דהא אפילו מכעורה לנאה אסור ועוד דיש חולקים על הירושלמי והבו דלא לוסיף עלה אם הוא בין העכו"ם או ענין אחר דומה לזה יש להתיר לפי ראות עיני המורה:

מחצר. דרך ר"ה ואם יש פתח בין ב' החצירות מותר לפנות אפי' דרך כמה חצירות. ב"ח ועמ"א:

שלו. דשמחה לאדם שיהיה דר בתוך שלו. וכתב המ"א ונ"ל דאם אדם דר אצל חבירו בחדר אחד ואחר כך שכר לו בית מיוחד אע"פ שנוח לו יותר אסור לפנות דהא אפי' מכעורה לנאה אסור מיהו אם הוא בין העכו"ם או ענין אחר דומה לזה יש להתיר לפי ראות עיני המורה עד כאן לשונו:

ס"א אפי' כו'. ירושלמי שם אין מפנין מדירה נאה לדירה נאה ולא מדירה כאורה לדירה כאורה ולא מדירה כאורה לדירה נאה אצ"ל מדירה נאה לדירה כאורה ובתוך שלו אפי' מדירה נאה לדירה כאור' שמחה לאדם שהוא דר בתוך שלו: ולא כו'. צ"ל לא כו' ור"ל שמ"ש אין מפנין בין כו' דירתו ממ"ש בירושלמי וכן כליו כמש"ש אין מביאין כלים כו' ופ' רש"י בפסחים נ"ה ב' ד"ה לחצר אחרת: שאינם כו'. כמ"ש סי' תקל"ד ס"ג: כ"ש כו'. ע"ל סי' תקנ"ח ס"ג ובה"ג שם: אבל כו'. גמרא שם כפי' הנ"י: ואם אין כו'. צ"ע דבגמ' מ' דאסור דא"כ הל"ל אין מפנין מחצר לחצר אבל כו' וכן אמר שם והאמרת רישא אין מפנין כלל והתרצן לא השיב אלא לבית שבאותו חצר. ונראה שלמדו ממ"ש בכתובות ע"ב ב' מחצר כו' אבל צ"ע דמשם מוכח להיפך דאינו כחצר דבחצר אפי' בלא קלתה מותר כמ"ש תוס' שם ד"ה אלא כו' ובירושלמי שם חצר שהרבים בוקעין בו ה"ה כמבוי מבוי שאין הרבים בוקעין בו ה"ה כמבוי ור"ל שאינו מפולש וכמ"ש הרמב"ם וש"ע בא"ע סי' קט"ו ואפשר דכה"ג מיירי גם כן כאן: ואם מתיירא כו'. שם וכנ"ל סי' תקל"ד וסי' תקנ"ח ס"ב וס"ג: ואפי' כו'. ירושלמי פ"ב הלכה ג' א"ר יוחנן אם הזכירוך לבולי יהא הירדן בעל גבולך ודאי משום נסיעת גופו לא הצריך בכה"ג דבלא"ה מותר כמ"ש בסי' תקל"ו ס"א ועב"י שם בהג"ה אלא להסיע ממונו משום דבר האבד דבדיני דבר האבד מיתני' בירושלמי שם:

ס"ב יש כו'. כת' בלשון יש כו' שהרמב"ם השמיטו שסובר שגמרא דידן פליג על הירושלמי דאל"כ ל"ל למימר לבית שבחצר וקושית הגמרא מעיקרא ליתא דפשטא דמתני' כהירושלמי: מ"מ. ואין ראיה דא"כ הל"ל אבל כו' לביתי.

משנה מ"ק י"ג

כדמפרש לה אביי שם וכפירוש בנימוקי יוסף

טור והגה"א

הרא"ש בשם ראב"ד מהירו' ושאין גמרא דידן חולק בזה

ברייתא אוקימתא דרבא פסחים נ"ה: