דין מי ששהה לבוא לב״ה עד ישתבח - שולחן ערוך אורח חיים סימן נ״ב
דין מי ששהה לבוא לב״ה עד ישתבח. שולחן ערוך אורח חיים סימן נ״ב - 1 סעיפים, ולצידם מגן אברהם, ט״ז, באר היטב, ביאור הגר״א, באר הגולה. לרבי יוסף קארו, בעברית.
אורח חיים · סימן נ״ב
סעיף א׳
דין מי ששהה לבוא לב"ה עד ישתבח. ובו סעיף אחד:אם בא לב"ה ומצא צבור בסוף פסוקי דזמרה אומר ברוך שאמר עד מהולל בתשבחות ואח"כ תהלה לדוד עד מעתה ועד עולם הללויה ואח"כ הללו את ה' מן השמים עד לבני ישראל עם קרובו הללויה ואחר כך הללו אל בקדשו עד כל הנשמה תהלל יה: הגה ואם יש לו שהות יותר יאמר הודו לה' קראו עד והוא רחום וידלג עד והוא רחום שקודם אשרי כי בנתיים אינן רק פסוקים מלוקטים [הגהות מיימוני פ"ז מהלכות תפלה] ואח"כ ישתבח ואח"כ יוצר וק"ש וברכותיה ויתפלל עם הצבור ואם אין שהות כ"כ ידלג גם מזמור הללו את ה' מן השמים: הגה אם עוד אין שהות לא יאמר רק ברוך שאמר ותהלה לדוד וישתבח [הרא"ש והר"י פ' אין עומדין] ואם כבר התחילו הצבור יוצר ואין שהות לומר פסוקי דזמר' אפי' בדלוג יקרא ק"ש וברכותיה עם הצבור ויתפלל עמהם ואח"כ יקרא כל פסוקי דזמר' בלא ברכ' שלפניה' ולא של אחריהם: הגה ומ"מ יאמר כל הברכות שמחוייב לברך בבוקר [כל בו וב"י בשם מהרי"א] כמו שנתבאר סי' מ"ו ומ"ז:
ז"ל הסמ"ג אומר ב"ש ומדלג עד תהלה לדוד וכו' ומדלג עד הללו אל בקדשו עד לשם תפארתך ומדלג עד ישתבח עכ"ל אבל בשאר פוסקים משמע דכל הללויה קודמין לויברך דוד: יאמר הודו לה' וכו'. משמע דהודו לה' קראו וכו' קודם לשאר הללויה וכ"כ הסמ"ק בהדיא, אבל הרי"ף כ' דעיקר פסוקי דזמרה הם מתהלה לדוד עד כהתי"ה משמע דכל הללויה קודמין להודו לה' וכ"מ בטור וכן יש לפרש מ"ש רמ"א ואם יש שהות יותר פי' אחר שאמר כל הללויה שהרי לא הזכיר אח"כ משאר הללוי' כלום ועוד נ"ל דויברך דוד קודם להודו לה' מאחר שהסמ"ג הקדימו: אם התחילו הקהל ישתבח ישמע ישתבח מהש"צ (מט"מ) ואם בא סמוך לק"ש שאם יכול להתחיל ביוצר שיגיע להתפלל י"ח עם הצבור יעשה דעיקר קפידא שיתפלל י"ח עם הצבור (הגהות י"נ):
דזמרה. המגיד הזהיר לבית יוסף לבוא לבה"כ בהשכמה כדי שיוכל להתפלל כסדר ולא בדילוג כי העושה כן מהפך הצינורות סידור האר"י והרבה אנשי מעשה נוהגים להתפלל כסדר מטעם זה אפילו אם איחרו לבא לבה"כ אבל בתשובת חכם צבי סי' ל"ו כתב שמה שכתב בספר הזוהר שיש להתפלל על הסדר היינו כשאינו מתפלל עם הציבור אבל אם איחר לבא לבה"כ ובא כשהציבור מתפלל כולי עלמא מודו דידלג כדי להתפלל עם הציבור ע"ש וכ"פ הפר"ח בסי' נו"ן ע"ש:
ב׳
קראו. נקוט כלל זה בידך דכל הללויה הם קודמין להודו לה' קראו דהיינו אם אין שהות להתפלל הללויה והודו לה' קראו תדחה הודו לה' קראו מפני הללויה דעיקר פסוקי דזמרה הם מתהלה לדוד עד כהתי"ה. ויברך דוד גם כן קודם להודו לה' קראו אבל לא קודם הללויה. עמ"א:
ג׳
מלוקטים. ובספר ל"ח פרק אין עומדין האריך בזה והעלה דאם יש שהות יאמר גם מזמור לתודה ע"ש:
ד׳
וברכותיה. ואם בא סמוך לק"ש אם יוכל להתחיל ביוצר שיגיע להתפלל י"ח עם הציבור יעשה דעיקר קפידא שיתפלל י"ח עם הציבור. הגהות י"נ מ"א:
ה׳
אחריהם. דהיינו ברוך שאמר וישתבח:
ו׳
הברכות. לאחר התפלה כתב הפר"ח ומסתברא לי דכל הברכות יוכל לברך חוץ מברכת המחזיר נשמות וכו' שכבר יצא בברכת מחיה המתים כמש"ל סימן מ"ו ס"ק א':
ואח"כ תהלה כו'. כמ"ש בפ"א דברכות: ואח"כ הללו כו'. כפירש"י בפט"ז דשבת שהן הן פסוקי דזמרה. הג"מ: ואם יש כו'. ר"ל אחר שאמר כל הללויה שהן קודמין כמ"ש הרי"ף ורמב"ם ורא"ש שהן הן פסוקי דזמרה שאמרו שם כ"כ שבולי לקט בשם מ"ס וכ"כ מ"ח: ואם כו'. כ"כ סמ"ג וטור בשם הגאונים כפי': אם עוד כו'. כמ"ש בפ"א דברכות: ואם כבר כו'. כי התפלה בצבור רצויה כמ"ש בפ"א דברכות ופ"א דר"ה וש"מ: ואח"כ כו'. הגאונים כתבו שלא יקרא כלל כי לא נתקנה אלא קודם תפלה כמ"ש בפ"ה ובפ"א דע"ז דלא כהר"י אלא שיכול לומר כקורא בתורה. ב"י: ומ"מ כו'. ר"ל אחר התפלה ור"ל שחייב לאמרם ממ"ש השכים לשנות כו' ודוקא ברכת התורה שנפטר באהבה רבה והוא ששנה על אתר משא"כ בשאר:
שולחן ערוך אורח חיים סימן נ״ב, מתוך חלק אורח חיים. השולחן ערוך לרבי יוסף קארו הוא ספר ההלכה המרכזי של עם ישראל - פסקי ההלכה למעשה ערוכים בקצרה ובבהירות, מסודרים לפי נושאים בארבעה חלקים. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.
