תענית שני וחמישי ושני אחר המועדים - שולחן ערוך אורח חיים סימן תצ״ב

בה"ב. שחוששין שמא מתוך משתה ושמחה באו לידי עבירה כמו שמצינו באיוב אבל בעצרת דאינו אלא יום א' אין חוששין:

ותשרי. ואף למנהגינו שנוהגים שמותר להתענות בתשרי אחר אסרו חג מ"מ אין קובעין בו תענית בתחלה:

מיד בה"ב. לאפוקי ממ"ש בהג"מנ בשם מהרי"ו להמתין עד י"ז חשון דליתא (ד"מ סי' תכ"ט) וכ"כ בי"ד סי' ר"כ בש"ך שבשבת הראשון שאחר ר"ח מברכין מי שיתענה בה"ב, ומי שענה אמן א"צ קבלה ועסי' תקס"ו ותקס"ח: ואם יש מילה או חתונה באותו שבת נוהגין לברכו במנחה משום מהיות טוב אל תקרי רע:

ת"צ. עסי' תקס"ו ותקס"ח והע"ש לא ע"ש:

מיד שני וחמישי במהרי"ו בהלכותיו סי' י"ד כתב שאין להתענות בה"ב בחשון עד י"ז ימים בחדש שהיא זמן רביעה ראשונה שהיו נוהגים להתענות וכ"כ ראבי"ה וכ"כ מהרי"ל. ובזמנינו שמקדימין להתענות אין מפסידים והם זריזים ונשכרים. ואם יש מילה באלו תעניתים עיין סימן תקס"ח:

ושני. שחוששין שמא מתוך משתה ושמחה באו לידי עבירה כמו שמצינו באיוב. (וכ"ש שבקל אדם עובר עבירות באיזה מלאכה דלא הותר בי"ט אלא צורך קצת ואף בחה"מ לא הותר רק דבר אבוד מהקרן ושאין מכוין מלאכתו במועד ואין איש צדיק בארץ וכו' בימים האלו לעבור דת במקצת ח"ץ) אבל בעצרת דאינו אלא יום אחד אין חוששין:

ותשרי. ואף למנהגינו שנוהגין שמותר להתענות בתשרי אחר אסרו חג מ"מ אין קובעין בו תענית בתחלה ומברכין אותו בבה"כ מיד בשבת הראשון שאחר ראש חודש דלא כהגמ"י להמתין עד י"ז לחשון. ומברכין מי שמתענה בה"ב ומי שעונה אמן א"צ קבלה. וכתב המ"א כשיש מילה או חתונה נוהגין לברך במנחה משום מהיות טוב אל תקרא רע ע"ש:

תענית ציבור. ואם אירע ברית מילה מצוה לאכול וא"צ התרה עיין סי' תקס"ו ותקס"ח ויכולים לומר סליחות אפי' אין עשרה מתענים רק שלא יאמרו ת"צ קבעו שו"ת עבודת הגרשוני סי' נ"ז:

ס"א יש נוהגין. עתוס' דקדושין פ"א ד"ה סקבא. וע' בטור סי' תכ"ט שכ' בשם מ"ס ותלמידים מתענין בו בה"ב מפני חילול השם ג"י וכ' ונ"ל דהנך ג"י אחר הפסח קאמר כמו שרגילין באשכנז וכן אחר הסוכות מפני שהן ימי שמחה וסמכו אקרא דאיוב ויהי כי הקיפו ימי המשתה וגו' ועב"י שם וכ"כ הטור הטעם כאן וכ"כ הרא"ש בפ"א דתענית ועמ"א: וממתינים. עמ"א ואע"ג שבמ"ס כ' להתענות בניסן לפי שאין אנו נוהגין כמ"ס שמתיר להתענות בניסן בזמן שאין מזכירין בציבור כמ"ש בסי' תכ"ט ועוד שאנו נוהגין להתענות בציבור ואף למ"ס אסור: מיד. עמ"א: ועושין אותו כו'. אע"ג דבתוספת דתענית תניא דאין קורין בתורה בתענית יחיד קהל שמקבלין תענית רבים מיקרי ואף ע"ג דלענין שאלה אמר בספ"א דתענית דכיחידים דמי היינו לשנות מטבע ברכות של תיקון נביאים וכן טבעו ענינו בברכה הרא"ש שם ועיין סימן תקס"ו סעיף ב':

תוס' בקידושין פ"א מהא דסקבא דשתא ריגלא וכן כ' הטור בשם המנהג אשכנז וצרפת

ציינתיו לעיל סי' תכ"ט

לפי שהוא מרובים במועדים