סדר כוס רביעי. שולחן ערוך אורח חיים סימן ת״פ - 1 סעיפים, ולצידם מגן אברהם, ט״ז, באר היטב, ביאור הגר״א, באר הגולה. לרבי יוסף קארו, בעברית.
אורח חיים · סימן ת״פ
סעיף א׳
סדר כוס רביעי. ובו סעיף אחד:מתחיל לא לנו וגומר עליו את ההלל ואינו אומר יהללוך אלא אומר אחר גמר ההלל הלל הגדול שהוא מהודו ליי' עד על נהרות בבל שהם כ"ו כי לעולם חסדו ואח"כ אומר נשמת כל חי וישתבח עד מעולם ועד עולם אתה אל ואז יאמר יהללוך עד מלך מהולל בתשבחות ושותהו בהסיבה בלא ברכה תחל' (וכבר נתבאר לעיל סי' תע"ד דאנו נוהגין לברך) ומברך אחריו על הגפן ואם שותהו בלא הסיבה צריך לשתות פעם אחרת בהסיבה (וע"ל סי' תע"ב סעיף ז') ומברך לפניו בורא פרי הגפן לפי שהסיח דעתו מלשתות עוד: הגה וי"א שיש לומר שפוך חמתך וכו' קודם לא לנו (ר"ן פרק ע"פ) ולפתוח הפתח כדי לזכור שהוא ליל שמורים ובזכות אמונה זו יבא משיח וישפוך חמתו על העכו"ם (מהרי"ב) וכן נוהגים ויכול לגמור הלל אף שלא במקום סעודה (רמב"ם והמגיד פ"ח):
עד על נהרות בבל. ואינו אומר רננו צדיקים וגו' (ד"מ):
ב׳
מעולם ועד עולם. ולפי נוסחתינו הוא מעתה ועד עולם ומהרי"ל פסק כהטור שאומר יהללוך עד אתה אל ואח"כ נשמת וישתבח וחות' וכ"כ ב"ח ע"ש, הפיוטים דהיינו אז רוב נסים וכו' אומר אחר שתית הכוס שאינו אלא מנהג (ב"ח רש"ל) ומהר"מ היה שותה אחר הפיוטים ואחר כי לו נאה כדי שלא יהא צמא כשישכב וכ"ה בסידורי': בלילה ראשונה יאמר אז רוב נסים וכו' ולא יאמר בסיום ויהי בחצי הלילה ובליל' שניה יאמר אומץ גבורתך וכו' ולא יאמר בסיום ואמרתם זבח פסח (מט"מ):
הלל הגדול. כתבו התוס' דרננו צדיקים אינו מן המזמור ואין לאומרו וכ"ה במהרי"ו וכ' רש"ל דמ"ש בטופסי המחזורים ברכת בפ"הג אכוס ד' אחר אז רוב ניסים ואומץ גבורותיך אינו מן הראוי אלא בסוף חתימת ישתבח מיד יברך בפה"ג וישתה ויברך ברכה אחרונה ואח"כ יאמר דברים אלו ושאר פיוטים:
וגו'. נראה דמי שאירע לו אבל בי"ט שלא נהג אבילתו קודם י"ט דגומר הלל אע"פ שאין אומרים הלל בבית האבל. ח"י ע"ש:
ב׳
בבל. ואין אומרים רננו צדיקים וגו'. אחרונים:
ג׳
ואז. ואנו נוהגין כדעת הטור והרא"ש לומר יהללוך עד מעולם ועד העולם אתה אל אחר הלל ואח"כ הני כ"ו כל"ח ונשמת חותם בישתבח עד חי העולמים וע' ט"ז ס"ס תפ"ו הפיוטים דהיינו אז רוב נסים וכו' ואומץ גבורותיך אומרין אחר שתיית הכוס שאינו אלא מנהג ב"ח ורש"ל. ומהר"ם היה שותה אחר הפיוטים ואחר כי לו נאה כדי שלא יהא צמא כשישכב וכ"ה בסידורים וכן המנהג. בלילה ראשונה יאמר אז רוב ניסים וכו' ולא יאמר בסיום ויהי בחצי הלילה ובלילה שניה יאמר אומץ גבורתיך וכו' ולא יאמר בסיום ואמרתם זבח פסח מט"מ מ"א. והח"י כתב ואין נוהגין כך רק אומרים הכל בשני לילות שוין נוהגין באלו המדינות למזוג כוס א' יותר מהמסובין וקורין אותו כוס של אליהו הנביא:
ס"א מתחיל כו' מתני' שם וגומר כו' ובמתני' הקודמ' אמר עד חלמיש למעינו מים: ואינו אומר כו'. שם וכגי' רש"י ורשב"ם ת"ר רביעי כו' ושם בתוס' ד"ה ר' יוחנן. ורבינו חיים כו'. אבל ב"י כ' בסוף סי' תפ"ו ששמע בשם רמ"ע שלא לחתום בישתבח ויהללוך יאמר אח"כ וע"ש ברשב"ם ד"ה ור' יוחנן כו' ותוס' ד"ה מהודו כו': ושותיהו. בלא. וכבר. כנ"ל: ומברך. שם: ואם. כמ"ש בסי' תע"ב: ומברך. כמש"ש ק"ג ב' אנא נמלך אנא: וי"א שיש כו'. משום דלא לנו מדבר מחבלי משיח וגוג ומגוג כמ"ש שם קי"ח א': ויכול לגמור. פ' כ"צ פ"ו א' דאכלי בארעא ואמרי באיגרא כו':
שולחן ערוך אורח חיים סימן ת״פ, מתוך חלק אורח חיים. השולחן ערוך לרבי יוסף קארו הוא ספר ההלכה המרכזי של עם ישראל - פסקי ההלכה למעשה ערוכים בקצרה ובבהירות, מסודרים לפי נושאים בארבעה חלקים. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.