א׳
פ' הקרבנות יאמר בעמידה דוגמת הקרבנות שהיו בעמידה [ע"ה]: ויכוין בפעם כו'. לרווחא דמלתא שלא יהא כמקריב ב' תמידין:
אומרים פרשת התמיד ופסוקי קרבן שבת - שולחן ערוך אורח חיים סימן מ״ח
אומרים פרשת התמיד ופסוקי קרבן שבת. שולחן ערוך אורח חיים סימן מ״ח - 1 סעיפים, ולצידם מגן אברהם, באר היטב, ביאור הגר״א, באר הגולה. לרבי יוסף קארו, בעברית.
אורח חיים · סימן מ״ח
סעיף א׳
אומרים פרשת התמיד ופסוקי קרבן שבת אומרים אצל פרשת התמיד. ובו סעיף אחד:הגה ואומרים פרשת התמיד וי"א סדר המערכה ורבון העולמים אתה צויתנו וכו' ואם אי אפשר לאומרו בצבור יכול לאומרו בביתו ולחזור לקרות פ' התמיד לבד עם הצבור ויכוין בפעם השנייה כקורא בתורה [טור]: בשבת אומרים אצל פרשת התמיד פסוקי מוסף שבת אבל לא בר"ח ויום טוב מפני שקורא בתורה בפסוקי מוסף: הגה וי"א שמזכירין גם מוסף ר"ח וכן נוהגין כדי לפרסם שהוא ר"ח וכן הוא לקמן סי' תכ"א [טור] ונהגו המדקדקים להתנועע בשעה שקורין בתורה דוגמת התורה שנתנה ברתת וכן בשעה שמתפללים על שם כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך [אבודרהם]:
מגן אברהם · אורח חיים סימן מ״ח
ב׳
פסוקי מוסף. אף על גב שעדיין לא התפללו שחרית ואסור להקדים מוסף לתמיד מ"מ הרי כבר אמרו פ' התמיד ואם תחשב אמירת הפסוקים להקרבה גם אמירת פסוקי תמיד נחשב להקרב':
ג׳
כדי לפרסם. וסמך לזה במשנה סוף שקלים שהיו נותנים אברי ר"ח למעלה במזבח לפרסם שהוא ר"ח ע"ס סוכה:
ד׳
להתנועע. היינו בפסוקי דזמר' אבל בתפילה אין להתנועע [מ"ע בתשו' סי' קי"ג] ובס' י"מ מאכ"ח ח"א סי' ל"ג כתב שקצת פרושים נהגו להתנועע בנחת בחתימות הברכות בלבד לקיים מפני שמי ניחת הוא ובמהרי"ל כתוב שהי' מתנועע בתפילה מלפניו לאחריו ומאחריו לפניו ע"ש ובד"מ כתב שהרקנ"ט פ' יתרו נתן טעם ע"ד קבלה להתנועע בתפל' וכ"כ בזוהר עכ"ל ודעביד כמר עביד וכמר עביד ובלבד שיכוין:
נחלת הכלל · Magen Avraham
באר היטב · אורח חיים סימן מ״ח
א׳
התמיד. מעומד דומיא דקרבנות שהיו בעמידה וע"ל סי' א' ס"ק י"ב ויזהר לאומרה בציבור עם הש"ץ כי קרבן תמיד נקרבת בציבור (דרך חכמה):
ב׳
להתנועע. היינו בפסוקי דזמרה אבל בתפלה אין להתנועע מ"ע סי' קי"ג וכנה"ג הביא שקצת פרושים נוהגים להתנועע בנחת בחתימות הברכות בלבד לקיים מפני שמי ניחת הוא ובמהרי"ל כ' שהיה מתנועע בתפלה מלפניו לאחריו ומאחריו לפניו ע"ש ובד"מ כתב שהרקנ"ט נתן טעם ע"ד הקבלה להתנועע בתפלה וכ' המ"א דעביד כמר עביד ודעביד כמר עביד ובלבד שיכוין:
נחלת הכלל · Torat Emet 357
ביאור הגר״א · אורח חיים סימן מ״ח
א׳
ס"א ואומרים כו'. ע' לקמן ריש סי' נ': וי"א כו'. כמ"ש בסוף תענית וסוף מגילה וסוף מנחות: ויכוין כו'. עמ"א והוא לשון הטור: בשבת כו'. ע' מ"א ר"ל דלא כבעל המנהיג ועב"י: אבל לא כו'. משא"כ בשבת כמש"ל סי' רפ"ג ומטעם זה קורין פ' התמיד. כל בו: וי"א כו'. כמ"ש בסוף שקלים וסוף סוכה: ונהגו כו'. ע' זוהר ח"ג רי"ח ב' רי"ט א':
נחלת הכלל · Maginei Eretz: Shulchan Aruch Orach Chaim, Lemberg, 1893
באר הגולה · אורח חיים סימן מ״ח
א׳
טור
ב׳
כל בו
נחלת הכלל · Maginei Eretz: Shulchan Aruch Orach Chaim, Lemberg, 1893
על הסימן הזה
שולחן ערוך אורח חיים סימן מ״ח, מתוך חלק אורח חיים. השולחן ערוך לרבי יוסף קארו הוא ספר ההלכה המרכזי של עם ישראל - פסקי ההלכה למעשה ערוכים בקצרה ובבהירות, מסודרים לפי נושאים בארבעה חלקים. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.
שולחן ערוך, רבי יוסף קארו - נחלת הכלל