שלא לאכול אחר אכילת אפיקומן - שולחן ערוך אורח חיים סימן תע״ח

שלא לאכול אחר אכילת אפיקומן. שולחן ערוך אורח חיים סימן תע״ח - 2 סעיפים, ולצידם מגן אברהם, ט״ז, באר היטב, ביאור הגר״א, באר הגולה. לרבי יוסף קארו, בעברית.

אורח חיים · סימן תע״ח
סעיף א׳
שלא לאכול אחר אכילת אפיקומן. ובו ב סעיפים:אחר אפיקומן אין לאכול שום דבר: הגה ולא יאכלנו בשני מקומות דלא עדיף מאלו הפסיק בשינה דאסור משום דהוי כשני מקומות (טור):
סעיף ב׳
מי שישן בתוך הסעודה והקיץ אינו חוזר לאכול בני חבור' שישנו מקצתן בתוך הסעוד' חוזרים ואוכלים נרדמו כולם וננערו לא יאכלו נתנמנמו כולם יאכלו: הגה וכל זה אינו אלא שישנו לאחר שהתחילו לאכול האפיקומן אבל שינה קודם לזה לא הוי הפסק (טור ורבינו ירוחם):

מגן אברהם · אורח חיים סימן תע״ח

א׳
אין לאכול. וה"ה דאסור לשתות עי' בטור סי' תפ"א ובב"י:
ב׳
בשני מקומות. אפי' בחדר א' לא יאכלנו בשני שלחנות (כ"מ בגמ') ומשמע דווקא באפיקומן שהוא זכר לאכילת פסח אבל שאר הסעודה מותר לאכול בשני מקומות וכ"מ ס"ב ועמ"ש סי' תפ"ד:
ג׳
אינו חוזר. דהוי כאוכל בשני מקומות:
ד׳
נתנמנמו. היינו נים ולא נים תיר ולא תיר כגון דקרי ליה ועני ולא ידע לאהדורי סברא (גמרא):
ה׳
לא הוי הפסק. דלא כמהרי"ל שכתב דהוה הפסק דכל האכילה של הלילה הזה הוי כפסח דיליה (ד"מ):
נחלת הכלל · Magen Avraham

ט״ז · אורח חיים סימן תע״ח

א׳
אחר אפיקומן כו'. דתנן אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן פי' משסיימו לאכול הפסח לא יעקרו ממקומן לאכול במקום אחר ואפי' באותו מקום לא יאכל אחריו שום דבר ואפיקומן הוא לנו במקום הפסח הלכך משהתחילו לאוכלו לא יעקרו ממקום למקום לאכול ואפי' באותו מקום כ"כ הטור:
נחלת הכלל · Maginei Eretz: Shulchan Aruch Orach Chaim, Lemberg, 1893

באר היטב · אורח חיים סימן תע״ח

א׳
אין לאכול. ובדיעבד אם אכל אין צריך לחזור ולאכול אפיקומן. ומדכתב המחבר אין לאכול משמע דלשתות שפיר דמי כמו ששותי' עוד השני כוסות רק אחר הכוסות אסור לשתות דברים המשכרין דוקא כמ"ש סי' תפ"א וכ"מ בט"ז סי' תע"ט ס"ק ב' וכן עיקר דלא כמ"א שכתב בפשיטות וכמו שאסו' לאכול כך אסור לשתות ואין זה הסכמת הפוסקים. ח"י:
ב׳
בשני. אפי' בחדר אחד לא יאכלנו בשני שולחנות. ודוקא באפיקומן שהוא זכר לאכילת פסח אבל שאר הסעודה מותר לאכול בשני מקומות. מגן אברהם:
ג׳
קודם לזה. אפי' בתוך האכילה אין בכך כלום. ד"מ דלא כמהרי"ל:
נחלת הכלל · Torat Emet 357

ביאור הגר״א · אורח חיים סימן תע״ח

א׳
ס"א שום דבר. כר' יוחנן שם דמוסיף אדשמואל שלא אסר אלא מיני בשר דארדילייא הוא מין עוף. ר"ן: ולא יאכלנו. כרב דשמואל ור' יוחנן מוספי אדרב וכמ"ש הר"ן: דלא עדיף. ר"ל דלא כתוס' שם שכת' הא דרב לא שייך במצה בזה"ז ומתנ ' דישנו הוא בכסח דוקא ועובדא דרבה בתענית ולמד מפסח אבל לדידן דקי"ל דכ"ז גם במצה וכמ"ש בס"ב וכ"ז הא משום חומרא שלא יעקרו וע' רשב"ם שם כ"ש כאן דשייך ג"כ במצה:
ב׳
ס"ב מי שישן כו'. הרשב"ם מפר' דקאי אריש' משום דק"ל עובדא דרבה אבל הרמב"ם מפרש דרבה יחיד היה וז"ש מי שישן. וצ"ע דהא אביי נתגדל שם בביתו וכמ"ש כי הוינן בי רבה הוה זגינן כו': בני כו'. מתני' שם וע' בה"ג: וכ"ז אינו כו'. רשב"ם במתני' וכמ"ש אי מפטירין כו' שלא יעקרו כו' כנ"ל:
נחלת הכלל · Maginei Eretz: Shulchan Aruch Orach Chaim, Lemberg, 1893

באר הגולה · אורח חיים סימן תע״ח

א׳
משנה פסחים קי"ט וכדמפרש לה בגמרא שמואל ור' יוחנן כלישנא קמא דר' יהודה אמר שמואל
ב׳
משנה שם וכר' יוסי וכפירוש רמב"ם בפ"ח דר' יוסי אסיפא קאי וה"ה לענין מצה מעובדא דרבה שם
נחלת הכלל · Maginei Eretz: Shulchan Aruch Orach Chaim, Lemberg, 1893

על הסימן הזה

שולחן ערוך אורח חיים סימן תע״ח, מתוך חלק אורח חיים. השולחן ערוך לרבי יוסף קארו הוא ספר ההלכה המרכזי של עם ישראל - פסקי ההלכה למעשה ערוכים בקצרה ובבהירות, מסודרים לפי נושאים בארבעה חלקים. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.
שולחן ערוך, רבי יוסף קארו - נחלת הכלל