שהבכורות מתענין בערב פסח - שולחן ערוך אורח חיים סימן ת״ע

נ"ל דהבא אחר הנפלים צריך להתענות דה"ל בכור לנחלה, כ' בכ"ג מה"ב אם יש י' בכורים מתענים או' הש"ץ ענינו בש"ת ול"נ דאין נכון לעשות כן דהוי כת"צ עולת שבת סי' ר"ך: כתב ע"ש בשם מהר"ש הלוי דיכולין הבכורים לאכול על סעודת מילה והמחמיר תע"ב עכ"ל ובמדינתנו נהגו להחמיר: ביום ה'. דבע"ש אין מתענין וכמ"ש סי' תי"ז ואם קשה להם התענית יכולין לטעום קודם שיבדקו או יצוו לאחר לבדוק (מט"מ מהרי"ל) עמ"ש סי' תל"א:

האם מתענה. ומט"מ כתב דא"צ להתענות וכ"כ במהרי"ל בשם מהר"ש, ובמקום צער יש להקל וכ"ש במעוברו' ומניקות ועסי' תק"ן מיהו אם התענה פ"א הוי כמו נדר כדאי' פ"ק דשקלים כל קטן שהתחיל אביו לשקול על ידו שוב אינו פוסק כ"כ בהגהות סמ"ק סי' קמ"ד:

האיסטניס. פי' שאם אוכל ביום אינו תאב לאכול בלילה:

מאם. כיון דהוי עכ"פ בכור או לנחלה או לפטר רחם לפדיון ומה"ט כ' המ"א דהבא אחר נפלים צריך להתענות דהוי בכור לנחלה. ולפ"ז צ"ע ביוצא דופן והבא אחריו דלא הוי בכור הן לנחלה והן לפדיון אם צריך להתענות ע' ח"י. וכתב בתשובת מהרי"ל סי' י"ד דבכורים כהנים ולוים צריכין להתענות בער"פ אף שהוא רק בכור מאם דנמצא דאינו בכור לנחלה ולא לפדיון אפ"ה צריך להתענות. וע' בתשו' שבות יעקב חלק ב' סימן ט"ז שכת' דהבן הנולד אחר נפל בן ט' חי שמת תוך שלשים שאין צריך להתענות ע"ש. גדול הבית א"צ להתענות אע"פ שגם בהם היתה המכה לא מחמרינן כולי האי טור ומהרי"ל. כ' בשכנה"ג אם יש עשרה בכורים ומתפללים יחד כשמחזיר הש"ץ התפלה יאמר הש"ץ ענינו בש"ת ע"ש וכ"כ הפר"ח שיאמר ענינו בש"ת ע"ש ומ"א כ' דאין נכון לעשות כן דהוי כת"צ:

נקבה. וכ' ב"ח ונכון לעשות כן אבל במדינות אלו נתפשט המנהג כרמ"א שלא להתענות נקבה בכורה:

ביום ה'. ואם חל ער"פ בערב שבת מתענין בערב שבת. וכ' מהרי"ל בתשובה סי' קע"ג דתענית בכורים צריך להשלים דהוי ת"צ וע"ל ס"ס רמ"ט מש"ש ואם קשה להם התענית ביום ה' כיון שאין רשאי לסעוד טרם בדיקת חמץ ויש בכורים שצריכים לבדוק הרבה חדרים (ובש"ג מצוה היא כדי שיבדוק יפה) יטעום טעימה בעלמא או יצוה לאחר לבדוק מהרי"ל וכ' מהר"ש הלוי חא"ח סי' ג' בכורים יכולין לאכול על סעודת ברית מילה והמחמיר תע"ב עכ"ל. וכ' המ"א ובמדינתינו נהגו להחמיר. ובתשובת חוט השני סימן כ"ה כ' דבעל ברית וסנדק ואבי הבן מותרים לאכול על המיל' ויפרעו תענית אחר כמו בעשרת ימי תשובה או המתענים בה"ב או יתיר נדר. ופר"ח כ' דהמיקל בבכורים אף בלא התרה בסעודת מצוה לא הפסיד ע"ש. וא"ז כ' כשמתענה בשביל בנו מותר לאכול על המילה אף אותו שאינו בעל ברית ע"ש וע' ח"י:

האם. ומט"מ ומהרי"ל כתבו דאין צריך להתענות ובמקום צער וכ"ש מעוברות ומניקות יש להקל מ"א וח"י מיהו אם התענה פעם אחד הוי כמו נדר (כדאיתא בשקלים קטן שהתחיל אביו לשקול ע"י אינו פוסק). עיין ח"י. ונ"ל פשוט דאם אביו מתענה בשביל בכור מאשה אחרת שמתה ויש לו עוד בן בכור לאמו מאשתו שניה שא"צ אמו להתענות ועולה תעניתו בשביל שניהם. וכן אם יש לאביו צער ואמו מתענה בשביל עצמה לאותן הנוהגין להתענות אם היא נקבה עולה ג"כ בשביל בנה. ח"י:

ס"א הבכורות. תוס' ק"ח א' בד"ה רב ששת בשם מס' סופרים: בין כו'. בכור מאב. דקדיש לנחלה ואמרו במדרש אחת שזינתה מעשרה רווקים וילדה עשרה בכורים כולם מתו. בכור מאם דקדיש לכהן וכמ"ש קדש לי כו' והיה כי ישאלך כו' ויהרוג כו' וכל בכור בני כו': ויש כו'. כמ"ש בפסיקתא פ' בא ומת כל בכור בכור לאיש בכור לאשה בכור זכר בכור בקיבה הא כיצד איש בא על עשר נשים והיא יולדת י' בנים נמצאו כולם בכורי נשים י' אנשים באים על אשה א' והיא יולדת י' בנים נמצאו כולם בכורי אנשים כו' ר' אבין בשם ר"י בן פזי בתיה בת פרעה בכורה היתה בזכות מה ניצולה בתפלתו של משה שנא' לא יכבה בלילה נרה ליל כתיב כו': ואין המנהג כן. דהתורה לא נתנה קדושת בכורות לנקיבה:

ס"ב ואם חל. דאין מתענין בע"ש בפ"ד דתענית: וי"א. כמ"ש בפ"א דמגילה כיון שנדחה ידחה ואע"ג דבת"ב אה"כ ומביאין ראיה מירושלמי פ' ע"פ דאיפליגי על ר' שהיה מתענה בע"פ אם מחמת שהיה בכור או אסטניס ולא איפשיטא באם חל בא' בשבת: ונוהגין. שמיתת הבכורות בעון אביהם ואמם כמ"ש הנה אנכי הורג כו' למכה מצרים כו' וכן בפדיון ויהרוג כו' וכל בכור בני ואע"ג שאין האשה מצווה התורה פטרתה כשם שפטרה לבת מפדיון ואפ"ה י"א דמתענה ועמ"א בשם מהרי"ל וכמ"ש בס"א בהג"ה ואין כו'.

ס"ג האסטניס כפי' האחרון של תוס' שם קח א' ד"ה רב ששת וכ"ה בירושלמי שם אסטניס הוה כו' וכן בפ' בתרא דמ"ס:

טור בשם מס' סופרים כרק אחרון

שם בשם אבי העזרי והגהות מיימוני בפ"ו

תשובת אשכנזים בשם ספר אגודה

תה"ד וכ"כ הרוקח והאגור בשם מהר"י מולין

שם בשם אביו

מהא דרב ששת פסחים ק"א